• גולן שרמן

יום טיול בבנגקוק ה"ישנה"

עודכן: 1 באוק׳

דיונים רבים ביעדים שונים בעולם נוגעים בשאלה האם יש מושג כזה שנקרא אתרי "חובה"?

כששואלים אותי מה "חובה" לעשות בבנגקוק, אני עונה ללא היסוס שחייבים לבקר בבנגקוק הישנה, זו הנמתחת ממזרח לנהר ה-Chao Phraya. השאלה הבאה, המורכבת יותר היא "איך עושים את זה?"

זהו נושא הפוסט הזה, המלצה על מסלול טיול נהדר בבנגקוק ה"ישנה".


את היום נתחיל בביקור ברובע הסיני (China Town) שוקק החיים והססגוני של בנגקוק. הייתי ברובעים הסיניים המפורסמים בעולם כגון אלו של ניו יורק, סן פרנסיסקו או אפילו אמסטרדם ואני חושב כי צ'יינה טאון של בנגקוק הוא המרשים, הססגוני, התוסס, הריחני, העמוס והטעים מכולם... אל תחמיצו ביקור בו. אני ממליץ להתחיל את הביקור ברובע במקדש Traimit הנמצא בקצה הדרום מזרחי של הרובע. אל המקדש מאוד נוח וזול להגיע עם הרכבת התחתית לתחנת Hua Lamphong ומשם לצעוד כ-350 מטרים למקדש או פשוט עם מונית.

במקדש Traimit המרשים נמצא הבודהה מזהב טהור הגדול מכולם

במקדש נמצא פסל בודהה עשוי זהב טהור במשקל 5.5 טון והוא הפסל מזהב טהור הגדול מכולם. הוא כנראה הפסל הכי נוצץ שתראו אי פעם. הוא נתגלה באקראי מתחת למעטה של גבס כאשר נפל ממנוף ויש סברה שהציפוי נועד להגן עליו מפני בוזזים בורמזים בשלהי תקופת סוקותאי או איוטאיה. המקדש נפתח בשעה 08:00 ומאפשר להתחיל את היום העמוס הזה מוקדם.

5.5 טון של זהב טהור

אם בסוף הפוסט תגיעו למסקנה כי יש יותר מידי מקדשים ביום הזה, פשוט וותרו על המקדש הזה ותתחילו את היום במקדש Mangkon Kamalawat (מקדש "פרח הדרקון"), הנמצא בלב הרובע הסיני. אל המקדש הכי נוח להגיע עם מונית. המקדש עצמו אינו מעניין, אך סביבתו שוקקת חיים עם המון חנויות המוכרות פירות, עוגות וקטורת למטרות פולחן במקדש והוא עמוס כל הזמן בהמוני מאמינים המדליקים קטורות, ממלאים בשמן את המנורות ועוסקים בפולחן. הוא פתוח בשעות 06:00-18:00. על מסלול הטיול המומלץ ברובע הסיני אכתוב בפוסט נפרד.

Wat Mangkon Kamalawat

הרובע הסיני הוא שוק אחד גדול והכי כיף זה פשוט לשוטט בין הסמטאות ולהתרשם מהסחורה, הצבעים והריחות. רוצים לקנות משהו? אל תהססו, כי סביר להניח שלא תמצאו אותו זול יותר בשום מקום אחר. רחוב Yaowarat הוא הרחוב הראשי של הרובע, הוא מתחיל בשער הכניסה לרובע China Town Gate הסמוך למקדש Traimit ומשם מתפתל צפון מערבה לכיוון הרובע ההודי Pahurat. חוצה אותו הרחוב הראשי Ratchawong, ממש ליד מלון Grand China, שיש לו בר עם תצפית יפה לרובע. הסמטה המרכזית והחוויה המרכזית ברובע נקראת Sampeng Lane ואסור להחמיץ ביקור בה. זה כנראה יהיה המקום הכי צפוף שתהיו בו אי פעם. שימרו היטב על הילדים.

הרחוב הראשי של הרובע הסיני, רחוב Yaowarat

לאחר שסיימתם לבקר בצ'יינה טאון ובעיקר בסמטת Sampeng ההומה והעמוסה, הגיע הזמן לעזוב את הרובע ולצאת צפונה לכיוון Wat Pho. אלו מכם שמאוד אהבו את אזור הרובע הסיני ומאוד אוהבים בגדים ובדים יכולים לשקול לבקר גם בשכונה ההודית Pahurat הנמצאת מצפונו. שוק הפרחים הצבעוני Pak Khlong נמצא גם הוא בקרבת מקום, פחות מקילומטר מערבה משם.

החנויות הצפופות של סמטת Sampeng

ניתן להגיע מהרובע הסיני ל-Wat Pho בשתי דרכים: הפשוטה היא באמצעות מונית. המורכבת, מעניינת וזולה יותר היא באמצעות אוטובוס הנהר. פשוט לכו כמה דקות ברגל אל עבר תחנה N5 של אוטובוס הנהר (תחנת Ratchawongse) הנמצאת מדרום למלון Grand China באותו רחוב ושוטו צפונה (ימינה) עד לתחנה N8 (תחנת Tien). מקדש Pho נמצא ממש בסמוך לתחנה.


מקדש Pho הוא המקדש הכי עתיק והכי גדול בבנגקוק. נמצאות בו שלוש אטרקציות מרכזיות: הפסל השוכב, צ'די הקבורה של מלכי תאילנד ובית ספר העתיק לעיסוי. פסל הבודהה הענק השוכב, שאורכו 46 מטרים וגובהו 15 מטרים, מצופה זהב טהור ומשובץ פנינים. האתגר הכי גדול הוא להצליח לצלם את כולו (רמז: מכפות הרגליים...). כשתצאו ממנו לכו ישר לשער בחומה וצאו ימינה. מימינכם תראו את ארבעת הצ'דים בהם נמצא אפרם של ארבעת המלכים הראשונים בשושלת צ'אקרי (כלומר, ראמה הראשון עד הרביעי). במתחם הגדול נמצא גם בית הספר המפורסם לעיסוי תאילנדי ואם התעייפתם תוכלו לקבל שם עיסוי מהמורים והתלמידים במחירים נמוכים. המקדש פתוח בשעות 08:00-18:30 והכניסה אליו כמו לכל מקדש עם מכנס מתחת לברך וחולצות עם שרוולים בלבד.

הבודהה השוכב הענק ב-Wat Pho
הצ'דים עם אפר ארבעת המלכים

כשאתם מסיימים את הביקור במקדש Pho, יש לכם שתי אפשרויות: האחת לחזור לתחנת Tien בנהר ולחצות אותו עם סירת הנהר החוצה אל עבר תחנה N11 בגדה המערבית ולבקר במקדש Arun ואילו האופציה השנייה היא ללכת ברגל ממקדש Pho צפונה אל עבר ארמון המלך הסמוך.


הביקור במקדש Arun מתאים לחובבי מקדשים ולאלו שרוצים לזכות בתצפית יפה ממנו אל עבר הנהר, ארמון המלך ומקדש פו. המקדש הוקם לכבוד אל השחר ומכאן שמו, מקדש השחר. הפגודה שלו מתנשאת לגובה 79 מטרים, מעוטרת בשברי חרסינה ופורצלן צבעוניים שהופכים אותה לססגונית במיוחד. ניתן לטפס במדרגות עד לכמחצית מגובהה לתצפית מרהיבה. המקדש פתוח בשעות 08:00-17:30. כשתסיימו את הביקור פשוט תחצו את הנהר חזרה לתחנה ממנה הגעתם ומשם פנו שמאלה לכיוון ארמון המלך.

מקדש השחר, Wat Arun, במבט מהנהר

מתחם ארמון המלך נבנה על ידי המלך ראמה הראשון בשנת 1782 והוא אתר התיירות המפורסם והחשוב ביותר של בנגקוק. במתחם נמצאים מבנים ארכיטקטוניים יפיפיים והזהב נוצץ מכל פינה. ליד הכניסה לשטח הפנימי נמצא מוזיאון הנשקים המלכותי. ה-Dusit Audience Hall הוא בניין יפיפה המוגבה על פלטפורמה משיש המעוצבת כצלב לטיני. מודל מיניאטורי של מקדש Angkor הקמבודי מספק הצצה נוחה איך נראה המקדש שנבנה על ידי ראמה הרביעי כשקמבודיה נשלטה על ידי האימפריה התאית. המוזוליאום המלכותי נמצא בפינה הצפון מערבית של המתחם ומאוכסנות בו צנצנות האפר של בני המשפחה המלכותית, אך הוא אינו פתוח לציבור.

ביקור בבנגקוק לא יהיה שלם ללא ביקור בארמון המלך המרשים

המקום החשוב והמעניין ביותר בארמון המלך הוא Wat Phra Kaew, מקדש בודהה האזמרגד. זהו המקדש הבודהיסטי החשוב ביותר בתאילנד כולה והוא ביתו של בודהה האזמרגד הקטנטן שגודלו 66 ס"מ בלבד, הוא עשוי מאבן ישפה (סוג של אבן ירקן) ועטוי גלימה אותה מחליף המלך בעצמו שלוש פעמים בשנה בהתאם לעונות השנה. התאים מאמינים שבודהה האזמרגד מסמל את העצמאות, החוזק והמזל הטוב של תאילנד ושקמע קדוש זה אוצר בתוכו את כוחו המגי של המלך. המתחם כולל גם את הסטופה המוזהבת עם שרידיו של בודהה, הספרייה שנמצאים בה כתביו והפנתאון המלכותי בו נמצאים פסליהם של מלכי שושלת צ'אקרי. בכניסה למקדש יש לחלוץ נעליים ואסור לצלם (אפשר לצלם את הפסל מבחוץ עם עדשה מתאימה). הארמון פתוח בשעות 08:30-15:30 ומחיר הכניסה אליו כולל גם את המקדש. בכניסה לארמון יש הקפדה יתירה על קוד הלבוש הנהוג במקדשים.

מקדש Phra Kaew והסטופה המוזהבת
פסל בודהה האזמרגד בצילום מבחוץ מרחוק

מהארמון צאו צפונה (ימינה) ברגל. מצפון לו נמצאת מדשאת Sanam Luang בה נערכים טקסים ממלכתיים ודתיים ובסופי שבוע מתקבצים אליה משפחות מקומיות רבות להעיף עפיפונים ובמקום ניצבים דוכני אוכל רבים בהתאם. מסביב למדשאה נמצאים מרבית מוסדות התרבות של העיר כגון המוזיאון הלאומי, התיאטרון הלאומי, האוניברסיטה ומקדש עמוד העיר Lak Muang בו נמצאת אבן היסוד של העיר, שהמקומיים מאמינים כי היא מגשימה משאלות. המוזיאון הוא אחד המרשימים במזרח הרחוק ומאפשר ללמוד רבות על אמנות תאית. הוא פתוח בשעות 09:00-16:00.


התחנה הבאה והאחרונה במסלול המעייף שלנו היא רחוב קאוסן המפורסם, מעוז התרמילאים של בנגקוק הנמצא מעט צפונה משם מעבר לכביש הראשי. זה הרחוב בו התחלתי את טיול התרמילאים במזרח הרחוק לפני אי אלו שנים (29, אבל מי סופר?...) וזה מקום שאני מקפיד לחזור אליו בכל ביקור בבנגקוק כי ביקור בבנגקוק לא שווה בלי ביקור בקאוסן. ברחוב, שאורכו קצת מעל 400 מטרים, דחוסים בתי מלון וגסט האוסים רבים, עשרות מסעדות, ברים, חנויות, מכוני עיסוי, סוכנויות נסיעות, מאות דוכני מזכרות ואוכל ולמעשה נמצא שם כל מה שתייר מעלה על דעתו שהוא צריך. לפנות ערב, המקום מתחיל להיות תוסס במיוחד, מוזיקה מתחילה לבקוע מהמועדונים והברים הרבים ואלפי תיירים מבלים שם. הרחוב סיים לאחרונה שיפוץ נרחב, במהלכו נקבעו כללים נוקשים לגודל הדוכנים ומספרם והם פועלים בשתי משמרות. הרחוב הרבה יותר מסודר ונאסרה בו מכירת סחורה פירטית. הרחוב הזה שהוא עולם ומלואו הוא המקום האולטימטיבי לסיים את הטיול המושלם שלנו.

רחוב קאוסן הססגוני בתמונה לפני השיפוץ
וככה נראה הרחוב לאחר השיפוץ

אם נשאר לכם זמן וכח לפני רחוב קאוסן ולא שבעתם ממקדשים (איך יכול להיות?), ניתן לבקר ב-Wat Saket, הידוע יותר כהר הזהב ונמצא כקילומטר וחצי מזרחה משם. המקדש נמצא על ראש הר מלאכותי והדרך המייגעת אליו רצופה במפלים וצמחייה והתצפית על בנגקוק מלמעלה מרהיבה. זהו גם מקום נהדר לשיח עם נזירים. ההר נמצא בסמיכות לאנדרטת הדמוקרטיה.

מפת המסלול, שאורכו 6 קילומטרים

מבטיח לכם שאחרי הטיול הזה תישנו טוב בלילה מרוב עייפות... טיול נעים!

405 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול