אוכל בתאילנד
המטבח התאי נודע בזכות איכותו והמגוון, אך לא פחות חשוב, בזכות אופן ההגשה והקישוטים, שהם חגיגה לעיניים. כמעט תמיד תמצאו ירק או פרי מפוסלים כפרח, אפילו לצד מנות פשוטות וזולות. ארוחה במסעדת יוקרה תהיה כמעט תמיד מלווה בגילופים יפיפיים המבוצעים על ידי אומן. תאילנד ידועה מאוד בקורסי הבישול וגילוף פירות וירקות הנערכים בה ותוכלו למצוא בתי ספר המציעים קורס בישול שנמשך כארבע שעות כמעט בכל יעדי התיירות.
האכילה בתאילנד היא פעילות חברתית קלילה והם אוכלים לאורך כל היום ללא הפסקה, מנות קטנות בכל פעם. לאוכל שמור גם מקום מרכזי באירועים, בין אם מדובר באירוע משפחתי או בחתונה, במסיבה או בחג דתי.
המטבח מבוסס בעיקר על אורז ונודלס, מכל הסוגים וכל המינים, בשרי או צמחוני. מומלץ מאוד לאכול בדוכני הרחוב, שם אוכלים המקומיים, השומרים על רמת הגיינה גבוהה ביותר (בניגוד לדעות קדומות של רבים מהמבקרים). יש דוכנים של אורז או נודלס מוקפץ (בעיקר פאד תאי, אחד המאכלים הפופולריים, העשוי אטריות אורז, ביצה, ירקות, נבטים ובוטנים), מרקים, שיפודי בשר קטנים, תמנונים ופירות ים משופדים, עופות מטוגנים ועוד.
אורז מטוגן נקרא Kao Pad (לפעמים נכתב Khao Pat) והוא יכול לבוא עם כל דבר - ביצה (קאי), שרימפס (קונג), חזיר (מו) או עוף (גאי). לדוגמא, אם אתם רוצים להזמין אורז מטוגן עם עוף בקשו Kao Pad Gai. התאים אוהבים מאוד גם אורז דביק (סטיקי רייס). הם אוכלים אותו גם כתוספת למנות בשריות וגם כחלק מקינוח כגון סטיקי רייס עם מנגו וקרם קוקוס.
מה אסור להחמיץ? פאד תאי (אטריות אורז), Tom Yum (מרק חריף חמוץ), Som Tam (סלט פפאיה), אורז דביק עם מנגו (Khao Niao Mamuang), אורז מטוגן (Kao Pad) ומרק Tom Yum Nam Khon (מרק Tom Yum עם חלב קוקוס).
בתמונה: מסעדת רחוב טיפוסית


בתמונה: במטבח התאי סוגי נודלס רבים, בעיקר מאורז
התאילנדים אוהבים לאכול חריף מאוד. למרות ניסיונם להתחשב בתיירים, זה לא תמיד מצליח להם. הקפידו בעת ההזמנה לציין שאתם רוצים את האוכל לא חריף (בתאית Mai Phet) או מעט חריף (Phet Nid Noi).

בתמונה: דוכן מטוגנים

בתמונה: התאים מאוד אוהבים שיפודים עם כדורי בשר או דגים מטוגנים
התאילנדים אמנם פחות מצטיינים בגזרת הקינוחים, אבל הם האחראים לאחת המנות המתוקות הטובות שיש, בננה לוטי, מנה הנמכרת בעיקר בדוכני רחוב. מדובר על מעין פנקייק ממולא בבננה עם חלב קוקוס ממותק מעליו, חתוך לקוביות ומוגש עם קיסם. מעדן על ולעזאזל הקלוריות... עוד קינוח מאוד מוצלח הוא טפיוקה, המיוצר משורש מיובש של דקל סגו. כדורי הטפיוקה נראים כמו פנינים ומוגשים עם מגוון פירות וקרח.
_JPG.jpg)
בתמונה: בננה לוטי, אין דבר שישראלים שחוזרים מתאילנד מתגעגעים אליו יותר...
אני ממליץ מאוד לאכול במסעדות עממיות מקומיות ולא במסעדות תיירותיות. מי שממש לא מתחבר לאוכל המקומי ימצא בתאילנד סניפים של כל רשתות ה-Fast food האמריקאיות ומי שממש מתגעגע הביתה יכול למצוא במקומות של ריכוזי הישראלים גם פלאפל, חומוס ושניצלים.
דוכני הפירות של תאילנד הם שם דבר. אומרים שבתאילנד יש את הפירות הטעימים ביותר בעולם. האקלים בתאילנד ותנאי הקרקע מביאים למגוון גדול מאוד של פירות וירקות כל השנה. מנגו, אננס, אבטיח, גויאבות וקוקוס הם פירות שאתם מכירים, אבל אני מאוד ממליץ לכם לא להחמיץ את הפירות שאתם פחות מכירים ובראשם מנגוסטין, רמבוטאן, לונגאן ודוריאן (שבגלל הריח המסריח שלו נאסרת הכנסתו למקומות ציבוריים רבים). ראו הרחבה בעמוד הנפרד שהקדשתי לפירות.
הפירות נמכרים בדוכנים הנראים כמו אקווריום עם מחיצות. הפירות מונחים על קרח, חתוכים ומוכנים לאכילה. כדאי לצפות בתהליך הקילוף של אננס, שנראה ממש כמו אמנות. המוכר יניח את הפרי על שקית, יחתוך אותו (על השקית) ויגיש לכם עם קיסם אכילה גדול. כמה עולה כל התענוג הזה? לרוב 20 באט.

בתמונה: דוכן פירות טיפוסי
בגלל תנאי האקלים, החום והלחות, חשוב לשתות הרבה, אבל אין לשתות בשום אופן מי ברז. יש המון תחליפים זולים, החל ממי שתיה (שהם בסדר גמור) ועד מים מינרלים. תוכלו לקנות אותם בחנויות נוחות דוגמת 7/11 במחיר מגוחך של 7-15 באט לבקבוק. אין לכם מה לחשוש מקרח בשייקים או במסעדות כי מכינים אותם ממים ראויים לשתייה. רוב בתי המלון נוהגים לספק לאורחים מספר בקבוקי מי שתייה בחינם.
דוכני השייקים הם עוד דבר שאסור להחמיץ. אפשר להזמין את השייק על בסיס מים (מתאים למשל לשייק אבטיח) או על בסיס חלב (מתאים למשל לשייק בננה). אני חושב ששייק אבטיח הוא Must ויום ללא שייק כזה הוא יום מבוזבז...
התאילנדים מאוד אוהבים לאכול גלידה בלחמנייה. זה הרבה יותר טעים מאשר זה נשמע ואתם חייבים לנסות.

בתמונה: משולשי בצק דק נהדרים במילוי שבבי קוקוס מתוקים. נפלא!

בתמונה: בננות על הגריל
למרות ההגעה של רשת סאטרבאקס לתאילנד, עדיין קפה טוב הוא מצרך נדיר בתאילנד. הוא בדרך כלל לא טעים ובתאילנד מאוד קשה להשיג חלב רגיל. המקומיים משתמשים בחלב מרוכז שהוא מתוק מאוד.
בירה מאוד נפוצה בתאילנד והמותג המקומי Singha נחשב למותג הנמכר ביותר בעולם! גם בירה Chang טובה למדי.
במרכזי הקניות הגדולים תמצאו בדרך כלל קומה שלמה של דוכני מזון שעובדים בשיטת הכרטיס הנטען. טוענים כרטיס מגנטי בכסף בקופה ייעודית, מסתובבים בין הדוכנים ובוחרים מה רוצים לאכול, משלמים בכרטיס ובסוף חוזרים לקופה ומזדכים על היתרה. בכל דוכן ניתן לראות את המנות בעיניים וכל אחד ימצא מה מתאים לו. זה נוח מאוד עם ילדים ומתאים מאוד למי שחושש לאכול ברחוב ומעדיף את תחושת ההיגיינה של מרכז הקניות.

בתמונה: אל תפספסו ביקור יומי ברשת הגלידה האמריקאית Swensen's
