צרור עובדות וקצת היסטוריה
אוכלוסייה: 69.8 מיליון בשנת 2020 (מקום 20 בעולם).
הדגל: מורכב מחמישה פסים מאוזנים בצבעים אדום, לבן וכחול המייצגים את האומה (אדום), הבודהיזם (לבן) והשלטון המונרכי, המלך (כחול).
בתמונה: דגל תאילנד מורכב מ-5 פסים מאוזנים
שפה: השפה הלאומית היא תאית. השפה האנגלית די נפוצה בערים הגדולות ובריכוזי תיירות וכל מי שרוצה מכם כסף ידבר אנגלית...
דת: כמעט 95% מאוכלוסיית המדינה בודהיסטים וקרוב ל-3% מוסלמים, בעיקר בדרום המדינה בקרבת הגבול עם מלזיה.
בתמונה: בודהה
שלטון: בתאילנד נהוגה מונרכיה חוקתית המונהגת על ידי המלך ראמה ה-10. המדינה מחולקת ל-76 פרובינציות.
בתמונה: המלך הנוכחי ראמה ה-10
גאוגרפיה: שטחה של תאילנד 513,115 קמ"ר והיא גובלת במלזיה (בדרום), מיאנמר (במערב ובצפון), לאוס (בצפון ובמזרח) וקמבודיה (במזרח). הפרובינציות הגדולות ביותר הן נקון רצ'סימה, צ'יאנג מאי וקנצ'נבורי (בסביבות 20,000 קמ"ר כל אחת מהן). האיים הגדולים ביותר הם פוקט (543 קמ"ר), קו צ'אנג (429 קמ"ר) וקוסמוי (247 קמ"ר) והנהר הארוך ביותר הוא ה-Chao Phraya העובר בבנגקוק שאורכו כולל הנהר Nan שמזין אותו הוא 1110 ק"מ. הפסגה הגבוהה ביותר נמצאת בדוי אינטנון (דרומית מערבית לצ'יאנג מאי) ומתנשאת לגובה של 2565 מטר.
חשמל: 220 וולט, 50 הרץ כמו בישראל. השקע בצורת שני פינים עגולים כמו בישראל. ישנם מקומות מעטים עם שקע תלת פיני.
מים: אסורים לשתייה! יש לשתות מי שתייה שקונים בבקבוקים או מים מינרלים. רוב בתי המלון מספקים מי שתיה ורוב המסעדות מגישות מי שתיה ראויים.
שעון: אזור הזמן בתאילנד הוא GMT+7, כלומר שעון תאילנד מקדים את שעון ישראל ב-5 שעות. בתאילנד לא נהוג שעון קיץ ולכן בקיץ ההפרש מצטמצם ל-4 שעות בלבד.
חקלאות: רוב התוצרת המקומית ורוב הייצוא הם אורז, טפיוקה, אננס, דוריאן, לונגן, גומי, תירס, שמן תמרים ועשבי מרפא.
ייצוא: מרבית הייצוא הוא אורז, פירות, טקסטיל, אלקטרוניקה ומחשבים, מכוניות, אבני חן ותכשיטים.
תיירות: 39.8 מיליון תיירים ביקרו בתאילנד בשנת 2019 (גידול של 4.2% לעומת שנה קודמת), מתוכם רק כ-0.5% היו ישראלים (שעושים רעש כמו 50%...). עוד שלושה נתונים מעניינים: ישראלי מוציא בממוצע 174$ ליום (הרבה יותר מהתייר האירופאי), שוהה בתאילנד בממוצע 17 ימים ו-64% מהישראלים המבקרים בתאילנד הם מבקרים חוזרים, נתון מדהים שאין שני לו באף מדינה בעולם! 10% מתושבי תאילנד עוסקים בתיירות.
כללי התנהגות:
-
תאילנד היא מדינה בודהיסטית ויש לכבד את כל הסמלים הבודהיסטים.
-
התאים מאוד אוהבים ומכבדים את משפחת המלוכה (אם כי ראמה ה-10 פוגע בזה). אל תגידו ואל תעשו כל מעשה שיכול לפגוע ברגשות החזקים כלפי משפחת המלוכה.
-
הנשים התאיות מאוד שמרניות (ואל תתנו לכמות הגדולה של הזונות להטעות אתכם) ולכן אל תגעו בהן לעולם מבלי לבקש את רשותן. שימו לב שהן מתרחצות בים ובבריכה עם בגדים ולא עם בגד ים.
-
התלבשו כיאות כאשר אתם נכנסים למקדש או לכל מקום קדוש אחר. אל תלבשו חצאית או מכנסיים קצרים ולא חולצות ללא שרוולים (ראו תמונה למטה). לנשים אסור לנגוע בנזירים ולא לתת להם או לקבל מהם משהו ישירות.
-
לא מקובל להפגין יחסים אינטימיים בפומבי ולא מקובל להשתזף בעירום (אם כי באיים תראו תיירות שעושות כך...).
-
כאשר מקומי מברך אותך באמצעות הצמדת שתי כפות הידיים זו לזו לפני החזה, ברך חזרה באותה דרך (זה נקרא Wai, ראו תמונה למטה).
-
אסור לגעת באנשים בראשם או ללטף את שערם כי הראש הוא האיבר הקדוש ביותר. אם עשיתם זאת בלי כוונה, בקשו סליחה. לעומת זאת כף הרגל היא המקום הכי פחות טהור. לעולם אל תניחו אותה על שולחן, תכוונו אותה לעבר אדם אחר (פשוט שבו ישיבה מזרחית או עם הרגליים לאחור) או תגעו בהם באדם אחר.
-
בעת כניסה לבית, חלצו נעליים.
-
ולא פחות חשוב, חייכו הרבה :-) תאילנד היא ארץ החיוכים וחיוך משיג המון. אל תרימו את הקול, זה ישיג הפוך.
בתמונה: כללי לבוש בכניסה למקדשים
בתמונה: ברכת Wai
קצת היסטוריה על קצה המזלג:
תקופת סוקותאי (1238-1438) אופיינה בחיים יציבים, שלווים ומשגשגים. היחסים עם השכנים היו טובים, כולל סין. האמנות התפתחה והבודהיזם תפס את מקומו כדת הלאומית. בסוף המאה ה-14 החלה דעיכה וממלכת סוקותאי החלה להיות נתונה למרותה של ממלכת איוטאיה הצומחת.
בתמונה: שרידי מקדש בסוקותאי, הבירה הראשונה
תקופת איוטאיה (1350-1767) החלה כאמור עוד בימי תקופת סוקותאי. איוטאיה הוכרזה כעיר הבירה של הממלכה התאית השניה ונשלטה על ידי 33 מלכים ברצף. בגלל מיקומה המיטבי, התפתחה מאוד החקלאות באיוטאיה, מה שאפשר לה חיי מסחר ערים עם שכנותיה ממזרח וממערב. בעיר התפתחה ארכיטקטורה מעניינת, ארמונות, מקדשים ופגודות רבות והעיר נחשבה כאחת החשובות בעולם בתקופתו של המלך נאראי (1656-1688). איוטאיה שימשה כעיר הבירה במשך 417 שנה עד שנת 1767. מלחמות עם השכנים פרצו מפעם לפעם עקב ניסיונות פלישה, בעיקר מצד בורמה (כיום מיאנמר). לאחר 1758 איוטאיה נכנסה לאי סדר מוחלט עקב היריבות המרה בתוך המשפחה המלכותית, שבאה לידי ביטוי בתבוסה משפילה במלחמה עם בורמה ב-1767.
בתמונה: שרידי מקדש באיוטאיה, הבירה השניה
תקופת תונבורי הקצרה (1767-1782) החלה 7 חודשים מאוחר יותר, כאשר טקסין ששירת בצבאו של מלך איוטאיה האחרון הצליח להנהיג את הצבא לגירושה של בורמה ולייסודה מחדש של הממלכה התאית. מכיוון שהבירה הקודמת נבזזה ונהרסה לחלוטין, המלך טקסין החליט לייסד את בירתו החדשה בתונבורי (שהיא כיום חלק מבנגקוק, ממערב לנהר). במהלך כהונתו הוא שיקם את הדת, הספרות והאמנות והרחיב את גבולות הממלכה לעבר לאוס וקמבודיה. עם מותו, בשנת 1782, הגנרל וחברו Chao Phraya (שעל שמו הנהר הגדול בתאילנד) עלה על כס המלוכה ונודע לימים כראמה ה-1. הוא העביר את הבירה לבנגקוק ממזרח לנהר וייסד את שושלת צ'אקרי הנוכחית.
בתמונה: המקדש הקדוש ביותר Wat Phra Kaew בארמון המלך בבנגקוק
בתקופת רטאנקוסין (1782 עד היום) המשיך השגשוג של האמנות, התרבות והספרות. ראמה ה-3 החל לכונן יחסים עם מדינות המערב והשפעות מערביות החלו להיות מורגשות בתקופתם של המלכים ראמה ה-4 וראמה ה-5, מה שהאיץ את המודרניזציה. אבל במקביל, תאילנד החלה לאבד חלקים ניכרים משטחה כתוצאה מההתרחבות של הקולוניות המערביות. זה לא מנע מהתאים להיות מאוד גאים ביכולתם לשמר את עצמאותם לעומת שכניהם שהפכו להיות קולוניות מערביות אחת אחר השניה. בשנת 1932 קבוצה של סטודנטים וקציני צבא הצליחו בשקט לחולל הפיכה והמשטר בתאילנד השתנה ממונרכיה מוחלטת למונרכיה חוקתית הקיימת עד היום. המדינה שנקראה ממלכת סיאם עד שנת 1949 שינתה את שמה באופן רשמי לתאילנד. האהבה שרוחשים התאים כלפי משפחת המלוכה היא מוחלטת וחסרת תקדים, אם כי עלייתו למלוכה של ראמה ה-10 השנוי במחלוקת סדקה את זה. המלך הקודם, ראמה ה-9, היה האהוב מכולם וכיהן בתפקידו משנת 1946 ועד יום מותו ב-2016, כלומר 70 שנה!
