• גולן שרמן

טיול משפחת שרמן לתאילנד מרץ 2010

עודכן: 1 באוק׳

טיסות

את כרטיסי הטיסה לנסיעה קנינו בחברת התעופה הירדנית Royal Jordanian במחיר של 1100$ למבוגר ו-890$ לילדים מתחת לגיל 12. הטיסות מנתב"ג ומעמאן יצאו בזמן ובוצעו באמצעות מטוסי איירבאס מיושנים וצפופים למדיי. פרט נוסף שראוי לציין הוא שלמרות שהוזמנו לנו מראש מקומות במטוס, נתקלנו בנתב"ג בבעיה שהחברה הירדנית לא "הכירה" בהזמנת המקומות ונדרשו לדיילים בצ'ק אין כמעט חצי שעה על מנת לפתור את הבעיה. אני תמיד ממליץ למשפחות עם ילדים להגיע מוקדם לשדה על מנת לוודא כי יש מקומות ביחד. בעיה זו חזרה על עצמה גם בטיסה חזרה לישראל. פרט לכך, השירות במטוס היה גרוע והאוכל מזעזע כולל תופעה שלא נתקלתי בה שמעירים את הנוסעים בכח לארוחות, מה שמעצבן מאוד את מי שרוצה לישון. זמן הקונקשן בעמאן קצר מאוד ונוח ובשדה יש מספר מסעדות ודיוטי פרי צנוע שמאפשר להעביר את הזמן הקצר בנעימים. בטיסה חזרה הייתה לנו עצירת ביניים מפתיעה בדוחא (קטאר) שנמשכה שעה וחצי שבהם לא אפשרו לנו בכלל לקום מהכיסא, שלא לדבר על ללכת לשירותים. בעייתי עם ילדים קטנים. נחיתת הביניים הלא צפויה בוצעה למרות שבבדיקה מוקדמת שנעשתה בצ'ק אין נאמר לנו חד משמעית שאין עצירה כזו! לך תאמין לירדנים... לסיכום, הטיסה עם הירדנים היא אופציה זולה מאוד לעומת אל על (שרצו 1600$ למבוגר ו-1350$ לילד) ולמי שרוצה לחסוך את ההפרש, זו אופציה סבירה עם זמני טיסות נוחים.

הילדים משתעשעים בהמתנה בשדה התעופה של בנגקוק

ההמתנה בשדה התעופה בבנגקוק לטיסת ההמשך שימשה עבורנו גם הזדמנות לטעון את הטלפון הסלולארי בדקות שיחה בחנות 7/11 בקומה השניה. ניתן לקנות כרטיסים בשווי 100 או 300 באט. כמו כן, שדה התעופה מציע אפשרויות רבות לאוכל מקומי או מערבי (כגון בורגר קינג) במחירים גבוהים משמעותית מהמחירים מחוץ לשדה. סה"כ עלתה לנו הארוחה בשדה לחמש נפשות + תינוקת כ-1000 באט.


את הכרטיסים לטיסת ההמשך קניתי בחברת איר אסיה באמצעות אתר האינטרנט הידידותי של החברה כשלושה חודשים לפני הנסיעה. הכרטיס מבנגקוק לצ'יאנג ראי עלה 900 באט לאדם, מצ'יאנג מאי לפוקט עלה 1200 באט לאדם ואילו מפוקט חזרה לבנגקוק עלה 800 באט לאדם בלבד. למחירים אלו הוספתי 50 באט לכל נוסע בגין בחירת מושב וכן 100 באט לכל מזוודה עד 15 ק"ג (סה"כ 45 ק"ג לשלוש מזוודות). לא נדרשנו להציג את כרטיס האשראי איתו בוצעה הרכישה. מספיק בהחלט להגיע לטיסה שעה לפני ההמראה. המטוסים היו חדישים, יצאו בדיוק מדהים, השירות בטיסות הקצרות היה אדיב וחייכני ובסך הכל חוויה נהדרת ומחיר מעולה. במטוס ניתן לקנות אוכל (במחיר 60-90 באט למנה), חטיפים ומזכרות. לטיסה הראשונה הגענו עם 52 ק"ג והחברה התעלמה מ-7 הק"ג העודפים (החברה לא מסתכלת על משקל למזוודה, אלא על משקל לעומת סה"כ המשקל שנקנה). לטיסה השניה כבר הגענו עם 64 ק"ג (19 ק"ג עודף) ונדרשנו לשלם 642 באט בגין המשקל העודף. מיד לאחר מכן ביצעתי תיקון באינטרנט למשקל בטיסה השלישית ורכשתי עוד 20 ק"ג תמורת 321 באט (בדיוק חצי מחיר לעומת מה ששילמתי בשדה), מה שמנע מאיתנו תשלום על משקל עודף בטיסה השלישית. שימו לב טוב טוב לנושא המשקל. איר אסיה מומלצת בחום רב, בייחוד אם ההזמנה מתבצעת חודשיים שלושה מראש.


הטיול הפרטי בצפון

עם הנחיתה בצ'יאנג ראי חיכו לנו המדריך והנהג שנשכרו מ"כוכב הצפון" מצ'יאנג מאי. שם המדריך היה "מאקי" ושם הנהג "טו" והם מהר מאוד יהפכו להיות חברינו הטובים ביותר. צוות מדהים שעשה את ההבדל בין עוד טיול לטיול מדהים. המדריך היה בשבילנו הכל. מעבר ליכולתו לקחת אותנו במסלול שתוכנן ולהסביר על כל אתר ואתר, הייתה לו יכולת מדהימה לייצר אינטראקציה בלתי נשכחת עם הילדים שפשוט התאהבו בו והיה להם מאוד קשה להיפרד ממנו בסיום הטיול. מאקי דאג להם, פינק אותם בפירות מיוחדים, שיחק איתם בנסיעות הארוכות, קנה להם הפתעות קטנות ופשוט היה רגיש לכל צורך שעלה. הוא לא היה צמוד לשעות טיול מקובלות והיה מוכן לעשות הכל על מנת שנהיה מרוצים. בנוסף הפגין גמישות רבה מאוד עם המסלול והיה נכון תמיד בשמחה לעשות כל שינוי על פי רצוננו. עוד בארץ קנינו לו שרשרת מכסף עם תליון מגן דוד שאותה נתנו לו הילדים ביום הראשון, מה שיצר חיבור עז ביניהם. מומלץ מאוד לחשוב על סוג כזה של מחווה שבטוח תורם לביסוס מערכת היחסים עוד בתחילתה. כמובן שבסיום הטיול נתנו לו טיפ הרבה מאוד מעבר למקובל (ובנוסף, מחצית מזה לנהג) על מנת לבטא את הערכתנו הרבה למה שעשה בשבילנו. הוא העניק לנו בסיום הטיול מתנה CD עם כל התמונות שצילם בטיול.


תחילת הטיול - יום שישי 19/3/10

נחתנו עם טיסת איר אסיה בצ'יאנג ראי בשעה 21:00. בחרנו לטוס לצ'יאנג ראי על מנת שמסלול הטיול יוביל מצפון לדרום ויחסוך לנו פעם אחת את הנסיעה צ'יאנג מאי – צ'יאנג ראי (נסיעה של 3 שעות). בדיעבד, זה היה תכנון חכם.


משדה התעופה הגענו תוך מספר דקות למלון "Laluna" הנמצא במרכז העיר הקטנה. המלון בנוי כאוסף של בונגלוסים בתוך מתחם טרופי מסביב לבריכה יפה ובסך הכל מלון חביב מאוד ויפהפה. על ארוחת הבוקר לא אכביר במילים, אבל היא מתאימה יותר למקומיים והייתה עתירה בבשרים, אורז ונודלס ופחות בדברים שבני המערב מעדיפים. בסך הכל שהינו במלון את הלילה ולכן היה קשה להתרשם.


השעה כבר 21:30, סיגל ושני הילדים הקטנים נכנעו לעייפות, אבל שני הגדולים ואני יחד עם הנהג והמדריך (שלעולם לא עניין אותם מה השעה, אלא רק מה אנחנו רוצים) יצאנו לשיטוט היכרות בשוק הלילה של צ'יאנג ראי, המרוחק 5 דקות נסיעה מהמלון ופעיל עד שעה 23:00. השוק קטן וחביב מאוד, מציע את כל מה שמקביליו מציעים, אבל באווירה הרבה יותר נעימה ופחות המונית. במרכז השוק מתחם אוכל ובמה להופעות. אכלנו שם את הפאד תאי (35 באט עם עוף) והבננה לוטי (25 באט) הראשונים בטיול. הילדים נתנו לשוק הלילה ציון 7.

Laluna hotel Chiang Rai
מלון ללונה בצ'יאנג ראי

יום שבת 20/3/2010

זה למעשה יומו הראשון הרשמי של הטיול הפרטי. המדריך והנהג כבר חיכו לנו בלובי המלון (אנחנו לעולם לא חיכינו להם. תמיד אנחנו הגענו בזמן והם הקדימו) ויצאנו אל עבר המקדש הלבן בצ'יאנג ראי. המקדש מדהים ביופיו ובלובנו והיה עבורנו פגישה ראשונה בטיול עם עולם הבודהיזם והנזירות. המקדש נבנה על ידי אומן תאילנדי מאוד מפורסם שהתחיל לבנות אותו בשנת 1997 ובנייתו אמורה להסתיים תוך 60 שנה. כל התכניות כבר מוכנות, כך שכשהאומן ימות, לא תהיה בעיה להמשך הבנייה. המקדש מצופה במיליוני פיסות של מראות קטנות, מה שגורם לו לנצנץ בהדר רב. הביקור במקום היה מהנה מאוד ובאופן מפתיע גם הילדים נהנו מאוד ונתנו למקום ציון 8.

Chiang Rai White Temple
המקדש הלבן המהמם בצ'יאנג ראי

מהמקדש נסענו למפלי קון קון (Khun Korn). ההליכה מהרכב למפלים אורכת 1400 מטר לכל כיוון בעליות ובירידות תלולות שמסתיימות במפל קטן מאוד ומאכזב מאוד, כך שניתן בהחלט לסכם את הביקור במקום כמיותר לחלוטין. המקום קיבל מהילדים ציון 0 לאחר שרטנו כל הדרך ולנו לא נותר אלא להצטרף לציון שהילדים נתנו. בדיעבד הייתי משקיע את הזמן הזה בביקור במוזיאון השבטים החביב בצ'יאנג ראי.


משם המשכנו לעיירה סופ רואק ללב האזור המכונה "משולש הזהב", שם עלינו על סירת לונגטייל לשיט בנהר המקונג. בשיט ניתן לצפות בבודהה המוזהב הגדול המשקיף על משולש הגבולות ובשני בתי הקזינו הגדולים שנפתחו בסמוך לגבול, אחד בצד הבורמזי והשני בצד הלאוטי המספקים אפשרות הימורים האסורים בתאילנד. לאחר שיט חביב עצרנו בשוק הלאוטי, שם עשינו מעט קניות ובעיקר התוודענו לדלות החיים של המקומיים. השיט היה חביב מאוד וקיבל מהילדים ציון 9. מיד לאחר ירידתנו מהסירה נכנסנו לבקר את הבודהה המוזהב הגדול המשקיף על המקונג. הילדים מאוד נהנו לצלצל בפעמון הגדול ולזרוק לבודהה השמן מטבעות כתרומה. המטבעות מתגלגלים אל תוך בטנו ואז משמיע הבודהה בקול רם את הקריאה: "Happy Budha Ha Ha Ha Ha", מה שגרם לילדים להתגלגל מצחוק ולתרום עוד ועוד... קריאה זו תהפוך בהמשך לסיסמת הטיול אצל הילדים. משם חצינו את הכביש ונכנסנו לבקר במוזיאון האופיום שהנו מוזיאון קטן מאוד המציג את ההיסטוריה של האופיום, דרך גידולו ועל שני השימושים העיקריים שלו – השלילי (סמים) והחיובי (רפואה). המוזיאון לא מרשים ובטח אין סיבה לנסוע אליו במיוחד, אלא אם כן כבר נמצאים במקום. המוזיאון קיבל מהילדים ציון 5 לא מחמיא במיוחד. מחיר הכניסה אליו היה 50 באט.

Golden Triangle
הבודהה המוזהב הענק שיושב על בסיס דמוי ספינה

משם המשכנו בנסיעה אל מסאיי, לעבר בית המלון שלנו Piyaporn. המלון היה סביר מאוד והספיק בהחלט לבילוי של לילה. ארוחת הבוקר הייתה דלה. לפני השינה עוד הספקנו לבקר בשוק הלילה שנפרס מהגבול עם בורמה ועד בית המלון ועסקנו בעיקר בטעימת כל מיני דברים חדשים.

Maesai Market
רוכלות בשוק של מסאיי

יום ראשון 21/3/2010

מיד לאחר ארוחת הבוקר יצאנו בדרכנו לביקור בגבול עם בורמה ולשיטוט קצר בשוק המקומי. התחנה הבאה תתברר בהמשך כאחת האטרקציות הגדולות לילדים – מערת הדגים. המצחיק הוא שבניגוד לשם המערה, האטרקציה המרכזית שם הם עשרות הקופים היורדים מן ההר לקדמת המערה ושם ניתן לשחק איתם ולהאכיל אותם בבננות או בבוטנים, שכמובן נמכרים במקום. המדריך והנהג עמדו בצד עם רוגטקות נכונים ודרוכים להגן על הילדים במקרה שאחד הקופים "יחצה את הגבול" ויתקוף ילד. לשמחתנו, לא היה בזה צורך. אחד הקופים, שהיה רעב וחסר נימוס במיוחד זינק על דוכן אוכל וגנב למוכר ביצה. לאחר שהקופים שבעו, עברנו להאכיל את הדגים (כי על שמם נקראת המערה...). מערת הדגים קיבלה מכל הילדים ציון 10 וגם אנחנו נהנינו מאוד.

אופיר מאכילה קוף במערת הדגים

סקרנותנו הלכה וגברה לקראת הביקור בגני המלכה דוי טונג. המקום הוקם בעקבות מאמצים של המלכה האם (אמו של ראמה ה-9) להסיט את בני השבטים באזור מגידול אופיום לגידול פרחים והגנים רכשו מהם את כל התוצרת. בעקבות ביקורים רבים של המלכה במקום, נבנתה עבורה וילה צנועה על מנת שתוכל לשהות שם. הגנים מדהימים עם סוגים רבים של פרחים והווילה מעידה יותר מכל על צניעותה של המלכה. הביקור במקום מרשים, אורך כשעתיים וזכה מהילדים לציון 8. אכלנו במקום גם ארוחת צהריים חביבה.

Doi Thung King's Mother Garden
הילדים על רקע גני המלכה המרהיבים

משם המשכנו בדרך מפותלת, קשה, אבל יפיפייה לעבר הכפר הסיני Mae Salong. פרסומו של הכפר בא לו הן מהעובדה שמדובר במהגרים סינים והן בשל עיסוקם העיקרי של בני הכפר בגידול תה. ביקרנו בבית תה וערכנו טעימות מגוונות, אבל נבצר מאיתנו לבקר במפעל התה שהיה סגור ביום ראשון. המקום והדרך אליו לא מתאימים לילדים, אלא יותר לזוגות שיכולים ליהנות מהדרך המדהימה בהרים ומשיטוט תרבותי בין בתי הכפר. הילדים לא נהנו מהנסיעה ומהביקור ובדיעבד היינו מוותרים עליו.

Doi Mae Salong
שדות התה של דוי מה סלונג

תחנתנו הבאה הייתה בשבט המפורסם של ארוכות הצוואר. נשות השבט כורכות על צווארן מתכת החל מגיל 5 וחלקן כורכות אותו גם על רגליהן. האגדה מספרת שהמנהג החל כאשר נמר איים על הכפר ואחת הנשים הגנה על צווארה בדרך זו וניצלה. היה מדהים לחוות את חיי הכפר, לראות ילדים בני שנתיים משוטטים בעצמאות נדירה וילדות בנות 5 מנסות למכור את תוצרת הכפר. הילדים נהנו מאוד בכפר והצטלמו רבות עם ילדיו. נתנו לביקור במקום ציון 10.

Long Neck Tribe
הילדים וארוכת הצוואר

נסיעה קצרה משם הביאה אותנו לכפר היפיפה טאטון (Tathon), שם זיהינו את הגסט האוס שבו ישנו לפני כ-16 שנה. עלינו במעלה ההר לראות את הבודהה הגדול המשקיף על הכפר ועל נהר המקוק שניתן לשוט עליו במשך 4 שעות לעיר צ'יאנג ראי. הביקור במקום לחובבי נופים יספק תמונות יפיפיות. את היום חתמנו בעיר פאנג, שם ישנו במלון Tangerin Ville. המלון סביר וארוחת הבוקר בו דלה במיוחד, אבל הוא סיפק את צרכינו לשנת לילה בלבד.

Thaton & Maekok River
מבט מתצפית הבודהה הלבן על טאטון המהממת ונהר המקוק

יום שני 22/3/2010

קמנו בבוקר ליום הטיול השלישי שבדיעבד ייזכר על ידי הילדים כיום הטיול המלהיב ביותר. התחלנו את היום במערות צ'יאנג דאו, מערות עתיקות שבהם שהו בעבר בורמזים שלחמו בתאילנד. הלכנו לעומק המערה (400 מטר), נזהרים שלא להחליק, תוך צפייה בצורות סלע מעניינות שיוצרים המים במערה ונעזרנו באורה של מנורת הנפט שנשאה המדריכה המקומית. הופתעתי מהאהדה של הילדים למערה ומהציון הגבוה שנתנו לה, ציון 9.

Chiang Dao Caves
פסלי בודהה בתוך מערות צ'יאנג דאו

משם נסענו למחנה הפילים, שם בילינו מספר שעות, תחילה במופע פילים (שמציירים, משחקים כדורגל, רוקדים ועוד) ולאחר מכן ברכיבה עליהם על גבי ספסלים שמורכבים על גבם. הרכיבה על הפילים הייתה מהנה בתחילתה, אך נמשכה זמן רב מידי לטעמנו (שעה) והתחילה להעיק באיזה שהוא שלב.

סיגל, אופיר וליאור (מוסתרת) על הפיל

בסיום הרכיבה ירדנו מהפילים ושם המתינו לנו כרכרות רתומות לשוורים שהחזירו אותנו חזרה למחנה הפילים. השוורים הסבו הנאה יותר גדולה לילדים שאף קיבלו מהעגלון את הזכות "לנהוג" בכרכרה והיו מאושרים.

אופיר נוהגת בכרכרת השוורים

עם חזרתנו למחנה הפילים נהנו מארוחת צהריים עשירה, מגוונת וטעימה ויצאנו לשוט על גבי רפסודות. כששאלנו את הילדים בסיום הטיול כולו ממה הכי נהנו, הרפסודות היו בין שלושת האטרקציות המרכזיות של הטיול. שיט כיפי שנמשך שעה בשלווה ובנופים יפים, שכלל גם אפשרות להשיט את הרפסודות בעצמם וכן לקפץ מרפסודה אחת לשנייה בכל פעם שהתקרבנו לרפסודה נוספת.

ועומר משיט את הרפסודה בנוף הנפלא

מכיוון שסיימנו את היום הזה יחסית מוקדם (בסביבות השעה 15:00), הציע מדריכנו הפרטי לנסוע לעבר שלוש אטרקציות נוספות שלא היו מתוכננות והדהים אותנו כשלא ביקש תשלום נוסף עבור האטרקציות למרות מחירן הגבוה מאוד. התחלנו בביקור בחוות סחלבים ופרפרים, אליה נכנסתי רק עם שני ילדיי הגדולים שהתלהבו בעיקר מהפרפרים ומהאפשרות לרכוש שרשראות ועגילים עשויים מסחלבים (500 באט לסט של שרשרת ועגילים).

Orchid Farm
עומר ואופיר על רקע הסחלבים, הפרח הלאומי

משם המשכנו לבית הספר לקופים, שם חזינו בהצגה של פעלולי קופים, כגון קטיף קוקוסים, רכיבה על אופניים ועוד. אשתי טענה שמדובר באכזריות ובסך הכל הילדים לא כל כך אהבו את המקום, למעט הילדה הקטנה שקיבלה מהמדריך קוף במתנה. את היום סיימנו בטירת הנמרים, שם שהו הילדים בכלובים יחד עם הנמרים. שלושת הילדים הקטנים יותר הורשו לשחק עם גורי נמרים בני חודש וחצי ובני הגדול (בן 13) הורשה לשחק עם טיגריס בן חצי שנה, שלמרות גילו היה גדול ממנו פי 2. החוויה הייתה גדולה, אבל גם המחיר – 520 באט לכל ילד.

Tiger Kingdom Chiang Mai
עומר נראה אדיש ואנחנו בפאניקה

משם הגענו לעיר הגדולה צ'יאנג מאי למלון Centara Duangtawan. המלון מרשים ביותר, ברמה גבוהה מאוד, מלא כולו בישראלים ומציע בריכת שחיה חביבה וקפואה בקומה הרביעית וארוחת בוקר שילדיי טוענים שהייתה המרשימה ביותר בכל הטיול. המלון צמוד לשוק הלילה במיקום מעולה ומולו ניתן למצוא מכוני מסאג' (200 באט לשעה עם שמנים), מכבסות (25 באט לקילו), 7/11 ועוד.


למרות היום העמוס, לא ויתרנו על ביקור ראשון בשוק הלילה המרשים, הענק, ההמוני והצפוף והילדים הפתיעו באהבת הקניות. מחירים לדוגמא – חולצות טי שירט במחיר 100-150 באט, שרוולים במחיר 100 באט, מנורות סיניות במחיר 125 באט, ארנקים במחיר 20 באט ועוד. בשוק התנסינו גם לראשונה במסאג' דגים שעלה 100 באט לרבע שעה והיה אטרקציה גדולה מאוד לילדים.


יום שלישי 23/3/2010

לאחר ארוחת הבוקר יצאנו עם המדריך והנהג ליומו האחרון של הטיול הפרטי לשמורת הטבע דוי אינטנון. הנסיעה לכניסה לשמורה ארכה כשעה ואליה התווספה נסיעה של עוד 20 דקות בתוך השמורה עד לפסגתה, שם עצרנו לתצפית על הנוף ולתצלום עם השלט שמכריז שזהו המקום הגבוה ביותר בתאילנד.

Doi Inthanon
הנקודה הכי גבוהה בתאילנד בגובה 2565 מטרים

עוד בדרך לפסגה עצרנו בשוק קטנטן של בני שבט ההמונג, שם קנינו פירות (10 באט) ופסלוני עץ קטנים לכל ילד (10 באט לפסלון). הביקור בפגודות של המלך והמלכה היה מאוד מרשים (ציון 9 של הילדים), בעיקר בגינות המטופחות שבעורפן והילדים הקטנים נהנו בעיקר מהעלייה והירידה במדרגות...

Doi Inthanon
הפגודות בפסגת דוי אינטנון ואנחנו בקטן מקדימה

משם המשכנו על עבר מפל Wachiratan המרשים ביותר (ציון 7 של הילדים, 9 שלנו), שהצפייה בו מאפשרת מקלחת מהנה ברסיסי המים שניתזים ממנו למרחקים. עלינו לנקודת תצפית עליו ולאחר מכן ירדנו לבריכות שהוא יוצר בתחתיתו, אך בעצת המדריך נמנענו מלטבול בהם מכיוון שהרחצה שם מסוכנת והתאפקנו עד המפל הבא, שבו אכלנו ארוחת צהרים בסגנון פיקניק שהכינו לנו המדריך והנהג שהייתה מצוינת ואפשרה לנו לרחוץ במימי הנחל הסמוך. היה פשוט מדהים לראות איך הצוות שלנו כבר הספיק ללמוד כל ילד מה אוהב ולהביא את האוכל המתאים לו. את הארוחה קינחנו באננס ואבטיחים ובגלידה מאופנוע גלידה שהגיע לאזור בדיוק שסיימנו לאכול. משם המשכנו למפל Mae Klang, שהיה פחות מרשים מקודמו ולא הצליח להרשים את הילדים העייפים וגם אותנו.

Wachiratan Waterfall
מפלי וואצ'ירטאן בשמורת דוי אינטנון

גם הפעם הסתיים היום מוקדם מהצפוי והמדריך הציע לנסוע לגני פלורה המדהימים, אבל נענה בלאו מנומס מהילדים שמיצו את עולם הפרחים בגני המלכה. הצעתנו לנסוע במקום לביקור בדוי סוטפ נענתה כמו תמיד בחיוב ובחיוך.

Doi Suthep
הילדים והבודהה בדוי סוטפ

נסיעה די ארוכה של כמעט שעתיים הביאה אותנו לדוי סוטפ, אחד מחמשת המקדשים החשובים במדינה, המשקיף ממעלה ההר על העיר צ'יאנג מאי. אל המקדש עלינו במעין מעלית קרונית (20 באט) וירדנו ממנו באמצעות 306 המדרגות המוליכות אליו על פי בקשת הילדים. המקדש מרשים ביותר והילדים נהנו מאוד מכל הפסלים שבו ורצו להצטלם עם כל אחד מהם... בתוך המקדש ציפתה לנו הפתעה בדמות עשרות נזירים ילדים שבאו לשם להשתלמות של חודש במהלך החופשה ופשוט צבעו את כל המקדש בכתום. זכינו לשמוע את שירתם ביחד שממש ריגשה את כולנו ובעיקר את מצלמת הווידאו שלנו. הילדים נתנו למקום ציון 10.




Doi Suthep
הנזירים הנערים במקדש דוי סוטפ

משם חזרנו למלון, נפרדנו בהתרגשות רבה מהמדריך ומהנהג (למרות שעוד נפגוש אותם כשיבואו לקחת אותנו לשדה התעופה) ולאחר מקלחות והתארגנות יצאנו למסע קניות נוסף בשוק הלילה.


יום רביעי 24/3/2010

את הבוקר התחלתי מוקדם מאוד עם בני הגדול עומר כשהלכנו לצפות במצעד הנזירים היוצאים מהמנזרים על מנת לאסוף אוכל. מצעד הנזירים מתרחש בשעה 06:00 והאוכל שהם אוספים מהעוברים ושבים מספיק להם עד שעה 12:00 בצהרים, שלאחריה אסור להם לאכול עד יום המחרת. עומר נתן אוכל לנזיר, קיבל ממנו בתמורה ברכה בצורת שירה חרישית והתרגש מאוד. בדרכנו חזרה למלון לארוחת הבוקר, גם קנינו סלסלה עם שלוש ציפורים (40 באט), אותן הפריח עומר לאוויר למזל טוב.

מקומית מעניקה מזון לנזיר לפנות בוקר

כל הבוקר הוקדש לסיור מפעלים (ואן ממוזג צמוד עלה 200 באט). התחלנו במפעל לעבודות מצופות בלכה (ציון 8), המשכנו למפעל המשי המאכזב שבו צפינו בכל שלבי התולעת/גולם/פרפר וכן בנולי האריגה (ציון 6), משם למפעל הפיסול בעץ שהיה מעניין מאוד וריתק את הילדים (ציון 9) וקינחנו במפעל היפה ביותר לציור על מטריות. אפשרנו לכל ילד לקבל ציור על חולצתו (50 באט). ניתן לקנות במקום חולצות חלקות שעליהן ניתן לצייר בעלות של 150 באט. לאחר מכן צפינו בתהליך ייצור המטריה, צביעתה והילדים התנסו בהכנת הנייר שממנו עושים את המטריות. מכיוון שהמפעל האחרון היה המוצלח ביותר (ציון 10) זה השאיר לנו טעם טוב מאוד מכל סיור המפעלים.

מציירים לאופיר פילים על הגופייה במפעל המטריות נייר

משם המשכנו לביקור בשוק המאוד מקומי ולא תיירותי Warorot. בעיניי השוק מדהים, אבל הילדים מאוד לא התחברו אליו וסבלו קשות מהריח העז של דוכני המזון במקום ולכן נטשנו אותו לאחר זמן קצר והלכנו להתאוורר בקניון המקומי, שם גם אכלנו ארוחת צהריים יחד עם גל פוקס וחברתו, מה שאפשר לנו גם מאוד לפרגן לו על הטיול הפרטי המדהים שעשה לנו ועל איכות המדריך והנהג.

Warorort Market Chiang Mai
שוק ווארורוט האותנטי מספק חוויה עזה וריחנית

את אחר הצהריים העברנו בשיטוט על גדת נהר פינג, בביקור במקדש נחמד ובהאכלת דגים שהסתיים במסאג' דגים משפחתי. כל בני המשפחה ביחד מתפוצצים מצחוק מדגדוג הדגים. חוויה בלתי נשכחת.

עומר ורועי במסאג' דגים

לאחר השכבת הילדים, הלכנו למסאג' בתורות – אשתי למסאג' תאילנדי (150 באט לשעה) ואני אחריה למסאג' כפות רגליים (80 באט לחצי שעה) על המדרכה באוויר הלילה הנעים, עם בקבוק סינגה ביד (50 באט) והפתעה בדמות פיל ענק שהופיע פתאום מולי ופסע במרחק חצי מטר ממני....

רועי נוהג בטוקטוק

יום חמישי 25/3/2010

קמנו בבוקר בעצלתיים, מנצלים את הבוקר הפנוי עד לטיסה לפוקט בעיקר לפינוק בחדר. מאקי והנהג כמובן שחיכו לנו הרבה לפני השעה שקבענו. בדרך הקצרה לשדה (כמה דקות) הפתיע מאקי את עומר כשקנה לו דוריאן שהוא רצה מאוד לנסות (אבל ממש לא נהנה מטעמו...), נפרדנו בהתרגשות רבה ועלינו על טיסת איר אסיה לפוקט, לא לפני שנפרדנו מ-642 באט על עודף משקל של 19 ק"ג. הטיסה יצאה כרגיל בדיוק מדהים ועברה במהירות רבה.

נפרדים מהמדריך האגדי מאקי ומהנהג הנהדר טו

עם הנחיתה המתין לנו ואן שהוזמן מראש מסוכנות "סגול" בפוקט בעלות של 850 באט שהביא אותנו תוך 50 דקות למלון Thara Patong. המלון מרשים ביותר ובנוי בצורת מספר בנינים דו או תלת קומתיים מסביב לשתי בריכות יפיפיות שכל אחת מהן כוללת בריכה עמוקה ובריכת ילדים, כולל מתקני משחק לילדים, מגלשות, פטריות גשם, דולפינים מתיזי מים ועוד. בבריכות הגדולים יש מפרצי מים הנוגעים בחדרים, וסוגי ג'קוזי רבים – לעמידה, לישיבה או לשכיבה. אנו לקחנו שני חדרי דלוקס באגף דולפין בקומת קרקע עם דלת מקשרת שכללו מרפסת עם כסאות נוח ומרחק של מטרים ספורים מהבריכה ומחדר האוכל. החדרים עלו לנו 4300 באט ללילה לכל חדר בתפוסה של שלושה לחדר ובסה"כ 8600 באט לכולנו. חדרי הסופריור הלא מומלצים עולים 3500 באט לחדר ללילה. ארוחת הבוקר במלון טובה מאוד, מגוונת ואפילו כללה פרנץ' טוסט לילדים שהיו מאושרים. המלון נמצא במיקום מעולה, עם יציאה לכביש של החוף ומרחק הליכה של 5 דקות מרחוב בנגלה, 10 דקות מהקניון ורבע שעה מבית חב"ד. ממול למלון נמצא 7/11, מסאג'ים, קפה אינטרנט ומסעדות רבות. בסה"כ מלון מצוין.

Thara Patong Hotel Phuket
מלון טארה פטונג בפוקט נמצא במיקום חלומי

יום שישי 26/3/2010

התעוררנו מוקדם מאוד על מנת להספיק לאכול בשעה 06:30 כדי להיות מוכנים בזמן להסעה למעבורת לקופיפי בשעה 07:00. החלטנו בהחלטה שבדיעבד התבררה כמצוינת לוותר על טיול 7 האיים ופשוט לעשות אותו לבד על מנת שלא להיות כבולים למסלול שלו, אלא ל"זרום" על פי הרגשת הילדים וגם להמנע ממצב של שהייה של יום שלם בים. לכן הזמנו מ"סגול" את המעבורת של שעה 08:30 וחזרה בשעה 14:30, כולל הסעות במחיר של 500 באט לאדם. המעבורת הייתה גדולה, ממוזגת ונעימה וכללה שתי קומות סגורות עם מושבי מטוס הניתנים להטייה של כמעט 180 מעלות לאחור וכן סיפון עליון פתוח עם מיטות שיזוף. במעבורת היה מזנון קטן עם שתיה וחטיפים שלהפתעתנו סיפק קפה ומאפינס חינם כחלק ממחיר ההפלגה. הים בכלל לא הורגש והגענו לקופיפי בשעה 10:00, מה שנתן לנו 4.5 שעות ליהנות מהאי.

Loh Dalum Bay
החוף הצפוני של הכפר טונסאי בקופיפי

מיד עם הגיענו לאי שכרנו סירת לונגטייל פרטית על מנת לעשות את הטיול לבד. משכירי הסירות ביקשו 3000 באט לשלוש שעות ובסוף מו"מ קצר ביותר סיכמנו על 1200 באט, לאחר שידעתי מראש שזהו המחיר הריאלי של ההפלגה. הסירה לקחה אותנו על פי בקשתנו למערת הויקינגים (לא מלהיב), לאחר מכן למפרץ Loh Samah היפיפה, לחוף מאיה (שהיה מפוצץ בתיירים, ויתרנו על הירידה אליו ושחינו במפרץ עצמו בסמוך לסירה) וסיימנו בחוף הקופים שנראו תמימים, אבל באיזה שהוא שלב תקפו שניים מילדינו והבריחו אותנו בחזרה לסירה...

Loh Samah Bay
Loh Samah מפרץ

בסך הכל, לקח כל הסיבוב הזה שעתיים, היה ממצה מאוד, על פי העדפותינו והקצב שלנו והיה עדיף מאוד על פני טיול 7 האיים המאורגן. בהחלט עדיף למשפחות עם ילדים קטנים. עם החזרה מהשיט התנחלנו בחוף הצפוני (50 באט לכיסא נוח), רחצנו בים, אספנו צדפות ובעיקר נצלינו מהשמש העזה. את הביקור קינחנו בארוחת צהרים במסעדת "סמי הקטן" עם אוכל ישראלי לאחר שנכנענו ללחץ הכבד של הילדים. הארוחה במקום הייתה בהחלט טובה ולא יקרה (700 באט לכולנו) והיוותה סיום הולם ליום הזה שהציונים שזכה לו מילדיי היו שונים מהותית ונעו בין ציון 10 מבני הגדול והקטן ועד ציון 3 מבתי בת ה-10. אין ספק שקופיפי של היום לא מזכירה אפילו בקצת את קופיפי המדהימה שבה היינו לפני 20 שנה.

Maya Bay Koh Phi Phi
חוף מאיה במבט מהמפרץ

חזרנו לפוקט בשעה 16:00 ולמלון בשעה 17:00 וקינחנו את היום ברחצה בבריכה ובמנוחה מהיום הלא קל שעברנו. שהייה ממושכת בים יכולה להיות מאוד מעייפת...


יום שבת 27/3/2010

היום הזה יוכתר בסיום הטיול כיום השיא של הטיול....


במקור, זה היה אמור להיות היום החופשי שלנו שתכננו להעביר אותו באיזי בים, בבריכה, או מקסימום בשיטוט לחופים יותר מבודדים ואכן, לאחר ארוחת בוקר מפנקת ורגועה, הלכנו להיכרות ראשונה עם חוף הים בפטונג (100 באט לכסא נוח). זו גם כנראה הייתה ההיכרות הראשונה של ליאור הקטנה עם הגלים שבכל פעם שהתנפצו לה על הרגליים גרמו לה להתפקע מצחוק... משם המשכנו לבריכת המלון ושם בילינו את הזמן עד לצהריים, מועד האיסוף לאומגות.

Patong Beach Phuket
חוף פטונג בפוקט
אופיר גולשת באומגות

מכיוון שליאור קטנה מידי ורועי בן ה-6 חשש, החלטנו שלאומגות יצאו רק סיגל עם הגדולים עומר ואופיר. האיסוף בוצע בשעה 13:00 ולאחר נסיעה של 45 דקות הם הגיעו לאתר, הולבשו ברתמות, בקסדות ובכפפות וקיבלו תדרוך של הכללים ואפשרות להתנסות, בעיקר בשיטות בלימה. לאחר מכן החלו ללכת במעלה ההר, כעשר דקות הליכה בין העצים, עד לתחנה הראשונה במסלול שאורכו 1200 מטר וכולל 15 תחנות. לפני כל תחנה מבוצע מיני תדריך לגבי אופי התחנה והמהירות בה. התחנה הראשונה הייתה מאוד מבהילה, אבל החל מהתחנה השניה עברה הבהלה ואפשר היה ליהנות מהיופי עוצר הנשימה בגלישה מעל צמרות העצים. הגלישה הסתיימה לאחר שעה וחצי של כיף אדיר עם מים ופירות קרירים. האומגות כולל ההסעות עלו 1400 באט לאדם ונמשכו ברוטו 3.5 שעות. הם נתנו ציון 10.


עם חזרת סיגל והילדים הלכנו להתארגן לקראת מופע "פנטזי" המפורסם שגם הוא הוזמן מראש דרך "סגול" ועלה 1400 באט + 250 באט לארוחת הערב. לצערי ההסעה לא הגיעה בזמן ורק לאחר מספר שיחות עם גל מ"סגול" נאספנו באיחור של 45 דקות שכמובן קיצרו לנו מאוד את השהייה במתחם הפנטזי וגרעו לנו מההנאה. עם הגיענו למתחם, הלכנו ישר לאכול את ארוחת הערב המפורסמת, שהומלצה מאוד, אך בעינינו הייתה מאכזבת מאוד ובהחלט לא הצדיקה את מחירה הגבוה. לאחר סיום הארוחה נותרה לנו בערך רבע שעה לשוטט בין החנויות ודוכני השעשועים למיניהם והיינו מאוד לחוצים עד שכל הילדים זכו בפרס והיו מרוצים....


הכניסה לאולם המופע עוברת בין כמה תחנות צילום (כולל עם נמרים) במחירים מופקעים ומסתיימת בתחנה שבה יש להפקיד את כל התיקים והמצלמות, כולל סלולריות. כל התהליך מתבצע במהירות ובסדר וארגון מופתיים. אנחנו לא קנינו כרטיסי VIP, אך למרות זאת זכינו במקומות מצוינים במרכז האולם. המופע, שהחל באיחור לא אופייני של חמש דקות, היה מרהיב למדי ושילב רקדנים, לוליינים, תלבושות מרהיבות, פעלולי תאורה, תפאורה מדהימה שהתחלפה רבות והמון חיות שהתרוצצו על הבמה, החל מפילים, דרך שוורים, גדיים ועד אפילו תרנגולות ויונים שנראה שנהנו מאוד מהאווירה... כולנו התלהבנו מאוד, כולל ליאור בת השנתיים וחצי שישבה פעורת פה במשך ההופעה. נתנו למקום ציון 10.

Phuket Fantasea
סיגל והילדים בכניסה לפנטזי

בנוסף להוצאה הכבדה על הכרטיסים, הצלחנו להשאיר במקום עוד 600 באט על קופונים לדוכנים ועוד 290 באט לטובת DVD של המופע שהתברר בדיעבד בבית כבלוף גדול (לא מראים את המופע, אלא מראים "מאחרי הקלעים") ואם אני חוזר לדבריי בתחילת היום – היום הזה הוכתר על ידי שני הגדולים כטוב ביותר בטיול ועם כזו קביעה קשה מאוד להתווכח...


יום ראשון 28/3/2010

היום הזה, שגם אותו התחלנו מוקדם מאוד, היה מוקדש לטיול ארבעת האיים המפורסם אל עבר מפרץ פאנג נגה הנמצא צפונית לאי פוקט. שעת האיסוף נקבעה לשעה 8 בבוקר וגם טיול זה הזמנו מסוכנות "סגול" ושילמנו עבורו 1000 באט למבוגר ו-900 באט לילד בגיל 4-12. ההסעה לקחה אותנו למזח ממנו יוצאת הספינה בנסיעה שארכה 45 דקות. הסירה יצאה באיחור ניכר כשעל סיפונה בסביבות 50 מטיילים, חציים ישראלים וכללה סיפון עליון מקורה שבמרכזו שולחן ארוך וסיפון תחתון שכלל מטבח ושירותים. לידינו היו ספינות גדולות יותר שיצאו גם הן לשיט שכללו סיפון נוסף סגור וממוזג. חבל. השיט כלל לכל אורכו מים קרים ושתיה קלה (בעיקר קולה).

הספינה לטיול ארבעת האיים

תחנתנו הראשונה הייתה האי Lawa שבו ניתנה לנו הפסקה של 45 דקות לשיטוט ושחיה ואליו הגענו מהספינה בסירות לונגטייל או בשחייה למי שרצה. האי חסר ייחוד, אבל חופו חביב. משם המשכנו לאי Panak, האטרקציה המרכזית של הטיול בעינינו, שם הורדנו לסירות קאנו מנופחות ועליהן משיטים תאילנדים שלא ברור מהיכן צצו פתאום... הם השיטו אותנו דרך מנהרות מים חשוכות אל עבר מפרצונים חבויים נדירים ביופיים. כל קאנו הכיל עד שלושה נוסעים בנוסף למשיט ולילדים ניתנה האפשרות לחתור בעצמם. חוויה מדהימה. חזרנו לספינה ולאחר הפלגה קצרה שוב ירדנו לסירות קאנו באי Hong וגם שם שטנו בלגונות מדהימות בנוף שנשאר חקוק בראש לזמן רב.

Phang Nga Bay
שיט קיאקים בשמורת פאנג נגה המהממת

חזרנו שוב לספינה ואז הוגשה לנו ארוחת בופה מצוינת שכללה פירות ים, בשר, ירקות בטמפורה, אורז ופירות מרעננים. תחנתנו האחרונה הייתה באי Tapoo, שם צולם הסרט של ג'יימס בונד (על שמו נקרא הטיול) "האיש בעל אקדח הזהב". המקום קצת מאכזב והאי מאוד תיירותי עם הרבה דוכני מזכרות המציעים למכירה את מרכולתם, אבל הסלע הניצב המפורסם שנקרא אי המסמר מרשים מאוד. שהינו באי כחצי שעה וחזרנו לספינה באמצעות סירות הלונגטייל שהובילו אותנו למקום. מכיוון שהייתה זו כבר שעת השפל, הצוק המזדקר היה באמצעה של שלולית בוץ גדולה ולא בתוך המים והילדים השתעשעו בצילומים שבהם נראה כאילו הם מחזיקים את הצוק. בסופו של דבר, היה זה יום מהנה במיוחד שקיבל מהילדים ציון 9, בעיקר מהשיט המדהים בסירות הקאנו. מצד שני, קצת התאכזבתי לגלות שהשיט לא כלל ביקור ביערות המנגרובים המרהיבים (צמחים הגדלים על פני המים) ובכפר המוסלמי היפה Ko Panyi שנבנה על המים. לא נורא, פעם הבאה...

James Bond Island Phuket
האי של ג'יימס בונד הוא אחד מהסמלים של פוקט

השיט חזרה לפוקט לקח כשעתיים והנסיעה למלון עוד 45 דקות ובדיוק כשהגענו מותשים לפתח המלון פרץ במפתיע מונסון שאינו כל כך אופייני בעונה זו בפוקט, מה שגרם לנו לרוץ מהר לבריכת המלון על מנת לחוות רחצה בגשם שבעיני הילדים הייתה אטרקציה גדולה מאוד וגם בעינינו...


את ארוחת הערב אכלנו במתחם האוכל האטרקטיבי של קניון Jung Ceylon, הממוקם בקצהו המזרחי של רחוב בנגלה, מרחק 10 דקות הליכה ברגל מהמלון. המתחם מציע מגוון סוגי מאכלים וארוחת ערב לכולנו עלתה כ-500 באט וכללה כמובן גם שייק מפנק לכל אחד. הקניון עצמו מרהיב ביופיו, מחיריו סבירים ובבריכה החיצונית שלו מתקיימים ארבע פעמים ביום מופעים המשלבים משחקי מזרקות, סאונד ותאורה. מומלץ מאוד.


יום שני 29/3/2010

גם ביום זה קמנו מאוד מוקדם לטיול לשמורת הטבע קאוסוק שציפינו לו מאוד ובדיעבד היה הנפילה הגדולה של הטיול וזכה מהילדים ומאתנו לציון 0 חד משמעי. הטיול הוזמן מ"סגול", עלה 1900 באט לאדם וניכר היה כי הוא נמכר על ידם ללא שאי פעם עשו אותו או בדקו אותו, אחרת לא היו מוכרים אותו ואף הביא אותי לאכזבה רבה מהסוכנות ולעוגמת נפש רבה. כפי ששמתם לב, זו לא הייתה התקלה היחידה איתם במהלך הטיול.


מסלול הטיול כלל נסיעה ממושכת של שעתיים וחצי שבמהלכה עצרנו להפסקת קפה, אבל לא קיבלנו קפה, אלא קנינו אותו במחיר מופקע של 100 באט. לאחר מכן הגענו למקום שכונה "מוזיאון הצונאמי" והתברר כדוכן ועליו חומר הסברה. פשוט ביזיון ולעג ל-5500 תושבי תאילנד שנהרגו באסון. עם הגיענו לשמורה, לאחר נסיעה מתישה עצרנו בנקודת תצפית שלא היה ברור לנו במה עלינו לצפות ומשם נסענו למערת קופים ושם קיבלנו הסבר מאלף למה אין במערה קופים וצפינו בעניין רב אחרי כמה תרנגולות שהפרענו את מנוחתן... הביזיון נמשך. חשבנו לתומנו שסוף סוף יתחיל הכיף והובלנו אחר כבוד לשיט בסירות קאנו בנהר הסוק. מה רבה הייתה אכזבתנו כשגילינו שבנהר אין מים בעונה זו והמקומיים פשוט גררו אותנו בידיים מעל השלוליות. שעה וחצי של תסכול. השיט הסתיים בארוחת צהריים של עוף, אורז ופירות, שהייתה בהלימה לאיכות היום כולו. נרגשים צעדנו לעבר אומגה מעל תנינים שהתבררה כאומגה של 20 מטר שכל קשר בינה לבין תנינים הסתכמה בעובדה שליד המסעדה הייתה בריכת מים קטנה ובה תנין אומלל. זה היה השלב ששאלנו את עצמנו מה עשינו שמגיעה לנו ההתעללות הזו? אין מילים לתאר את התסכול. הטיול הסתיים ברכיבה של שעה על פילים, דומה מאוד לזו שביצענו בצפון בנוף לא מרשים אל עבר מפל קטן עם בריכה מעופשת שבה הוצע לנו להתרחץ ואנו כמובן ויתרנו על התענוג. הדרך חזרה הארוכה והמתסכלת במיוחד ארכה 3.5 שעות ואל המלון הגענו מאוכזבים ומותשים לקראת השעה 20:00. ציון 0 כבר נתתי בהתחלה... אבל אדגיש שוב.

Sok River Khaosok
שייט עלוב בספינות קאנו בנהר קאוסוק היבש

תרשו לי לסכם את היום בצורה פואטית – עצרנו להפסקת קפה בלי קפה, המשכנו למוזיאון הצונאמי בלי מוזיאון, משם לנקודת התצפית ללא תצפית, למערת הקופים ללא קופים, לשיט בנהר ללא מים, לאומגה מעל תנינים ללא שום תנין ולרכיבה על פילים. חבל שהתשלום ליום הזה (מעל 10,000 באט לכולנו) היה בכסף אמיתי ולא וירטואלי כמו כל הטיול. אל תיקחו טיול חד יומי מפוקט לקאוסוק.

Khaosok
רוכבים שוב על פילים, הפעם ללא ספסל וזה דוקר מאוד

חשבתי ישר מהמלון לרוץ ל"סגול" ולפרוק את תסכוליי, אבל הייתי עייף מידי בשביל זה וכל כך עצבני שוויתרתי על הרעיון. פשוט בושה וחרפה. במקום זה מסרתי כביסה בעלות של 50 באט לק"ג, בדיוק כפליים מאשר בצ'יאנג מאי. גם מחיר המסאג'ים בפוקט האמיר מאוד לעומת בצפון והגיע למחיר של 400 באט למסאג' שמנים. בכל זאת, הקפדתי לא לפספס מסאג' באף ערב.


עייפים, לקחנו מונית למסעדת שרימפס BBQ שהומלצה בפורום תאילנד של למטייל ונמצאת ליד קברט סימון בדרום פטונג. המסעדה מציעה בופה מרשים של פירות ים במחיר של 119 באט לאדם. מה שלא ידענו הוא שהמסעדה היא כזו שבה צריך להכין את האוכל לבד, מה שמאוד לא מתאים למשפחות עם ילדים. המונית לכל כיוון עלתה 150 באט והמסעדה הצטרפה לרשימת האכזבות של היום הזה שכל ניסיונותינו לשכוח בהמשך הטיול כשלו. בנוסף לכל הצרות, גם אופיר בת ה-10 חלתה וחומה הגיע ל-39 מעלות. בהחלט יום ביש.


יום שלישי 30/3/2010

יום הטיסה לבנגקוק התחיל מאוד מוקדם אצלי ואצל עומר מכיוון שהיה לי חוב לפרוע כלפיו – שיט על אופנוע ים. תוך דקות ספורות התייצבנו על החוף ושכרנו אופנוע ים חדיש במחיר של 1000 באט לחצי שעה לשנינו. השתוללנו על האופנוע והיה ממש כיף. לאופנוע ים, כמו לאופנוע יבשתי נלוות מספר אזהרות – ראשית, בידקו אותו טוב טוב מפני פגיעות ושריטות. התאילנדים מאוד אוהבים "להדביק" לתיירים כל מיני מכות ישנות ולסחוט כך כמה אלפי באטים. שנית, עם יציאתכם מהמים, תביעו את שביעות רצונכם ותציינו שתחזרו כל בוקר. כך הסיכוי שיתנכלו לכם יהיה יותר קטן מפני שלא ירצו לאבד אתכם לימים הבאים. תחכום ישראלי...


הואן שהוזמן מ"סגול" (800 באט) חיכה לנו בשעה 10:45 והביא אותנו תוך 50 דקות לשדה התעופה של פוקט שם עלינו על טיסת איר אסיה לבנגקוק שיצאה כמובן בדיוק מופתי. מכיוון שלמדתי מטעויות וקניתי באינטרנט 20 ק"ג נוספים, לא חויבנו על משקל עודף כמו בטיסה הקודמת.

Air Asia
עולים לטיסת איר אסיה מפוקט לבנגקוק

נחתנו בבנגקוק בסביבות השעה 15:00, יצאנו מהר מאוד משדה התעופה ולקחנו מונית גדולה בעלות של 600 באט כולל כבישי אגרה לעבר מלון Royal President, שנמצא ברחוב סוקומוויט סוי 15. הנסיעה עד לרחוב ארכה 20 דקות ומשם עד למלון עוד 20 דקות... לא ייאמן הפקקים בעיר.


במלון קיבלנו את הסוויטה שהזמנו, הגדולה שראינו אי פעם שגודלה היה 94 מ"ר וכללה סלון ענק, שני חדרי שינה גדולים ומטבח מאובזר בכלים, מדיח כלים ומכונת כביסה. כל הפאר הזה עלה לכולנו 5500 באט ללילה, כולל ארוחות בוקר ואינטרנט חופשי. כמו כן, למלון בריכת שחיה צנועה, חדר כושר צנוע, ארוחת בוקר טובה ושירותי הסעה חינם על ידי טוקטוק לרחוב סוקומוויט עצמו, או לתחנות הרכבת העילית או התחתית הקרובות. השירות פעיל עד שעה 22:00 והוא פשוט נפלא. מלון נפלא למשפחות.

Royal President Hotel Bangkok
הסוויטה הענקית של מלון רויאל פרזידנט בבנגקוק

החלטנו שהנחיתה הכי רכה לילדים תהיה בביקור ערב ברחוב קאוסן שמפתיע אותי כל פעם מחדש. לרחוב הגענו באמצעות שימוש ברכבת התחתית עד תחנתה האחרונה Hua Lamphong ומשם במונית לקאוסן על מנת לקצר את זמן ההגעה שבסופו של דבר לקח הרבה מאוד זמן בגלל ההפגנות. נכנענו לרצון הילדים לאוכל מוכר ונכנסנו לאכול במרכז למטייל שם אכלו הילדים שניצלונים, מלאווח, חומוס וקינחו בשייק מצויין (כל הארוחה עלתה 600 באט). אנחנו אכלנו פאד תאי מצויין ברחוב וקינחנו בסטיקי רייס עם מנגו ובפירות. את הנסיעה חזרה במלון ביצענו בטוקטוק בעקבות לחץ של הילדים, אליו נדחסנו כולנו ועלה לנו 180 באט. נסיעה בטוקטוק אינה מומלצת, אבל זה נחמד פעם אחת בשביל החוויה. הוא פחות בטיחותי, יקר יותר ממונית, פחות אמין וללא מיזוג.

Khaosan Rd Bangkok
רחוב התרמילאים המפורסם קאוסן

יום רביעי 31/3/2010

היום הזה מוקדש לבנגקוק ה"ישנה" ולאחר ארוחת בוקר משביעה יצאנו באמצעות הרכבת התחתית לתחנת Saphan Taksin (כרטיס עלה 24 באט לאדם), הנמצאת על הנהר ומשם בסירת הנהר (12 באט לאדם) לעבר צ'יינה טאון. אנו מאוד אוהבים את צ'יינה טאון, אך השיטוט בסמטאות הצפופות ובעיקר בסמטת סמפנג המפורסמת היה קשה מאוד לילדים. רכשנו כמות סיטונאית של אביזרי שיער לילדות והרבה מדבקות לטובת עבודות היצירה בערבים של הילדים הקטנים ומשם לקחנו מונית לעבר ואט פו (120 באט במונה בגלל ההפגנות). הביקור במקום היה מרשים מאוד. הבודהה עדיין שוכב באותה תנוחה שבה עזבנו אותו בפעם האחרונה ולהפתעתנו הילדים התרשמו מאוד מהמקום. הכניסה עלתה 50 באט לכל אחד מעל גיל 12. בתוך המקדש קנינו עשרות מטבעות של סטאנגים (האגורות של הבאט, מטבע שלייצר אותו עולה יותר מאשר שוויו...) ונתנו לילדים לפזר בעשרות כדי התרומה הצמודים לחלונות. הפעילות (סגולה למזל) שעשעה מאוד את הילדים שרצו עוד ועוד כסף שבסופו של דבר הצטבר לסכום עתק של 20 באט...

Wat Pho
הבודהה השוכב הענק בואט פו

הליכה קצרה אך מתישה בחום כבד ולחות מטורפת והפתעה... שוטר מסמן לנו לעצור על המדרכה ולאחר בהלה קצרה מתבררת מיד הסיבה – המלך והמלכה עומדים לחלוף עם פמלייתם. חיכינו בציפייה דרוכה ואכן לאחר מספר דקות חלפה לה שיירה שכללה כעשרה רכבי שרד זהים לחלוטין שבאחד מהם הזוג המלכותי. מספר דקות לאחר מכן הגענו לארמון המלך, שם הצטיידנו בכניסה במכנסים ארוכים (אני ועומר) וחולצה עם שרוולים (סיגל) תמורת פיקדון של 200 באט שהוחזר לנו בסיום הביקור.

Wat Phra Kaew Bangkok
מקדש בודהה האזמרגד בארמון המלך

הכניסה לארמון עולה סכום גבוה מאוד (במונחים מקומיים) של 350 באט ועל שני הקטנים לא גבו. כרטיס הכניסה גם כולל כניסה לארמון הטיק Vimanmek בתנאי שתתבצע תוך שבוע מיום הרכישה. בארמון ביקרנו במקדש בודהה האזמרגד שהצליח לרגש את הילדים ובמוזיאון הנשק שעומר רצה מאוד לראות, אבל בעיני היה קטן ומאכזב. הילדים בעיקר התלהבו מהשומרים במדים המסורתיים עם הרובה שללועו מוצמדת סכין, כמו בסרטים. כל היום הזה בבנגקוק הישנה קיבל ציון 8. ללא ילדים, הציון גבוה יותר.

Wat Phra Kaew Bangkok
אופיר מזליפה מים קדושים על הראש של סיגל
עומר, רועי והחייל הקשוח

החום הכבד גרם לנו להחליט על סיום הטיול ועל נסיעת התאווררות למרכז הקניות סיאם פאראגון. המונית למקום עלתה לנו 120 באט. הקניון יוקרתי ביותר, מציע בעיקר חנויות של מעצבי על וסוכנויות של מכוניות יוקרה ומחיריו מבהילים גם ישראלים חובבי מותגים כמונו. לראות ולא לקנות. שוטטנו קצת בקניון וחזרנו למלון לנוח ולהצטנן.


בערב יצאנו לשוק הלילה Suan Lum, שוטטנו בו בהנאה רבה ואכלנו ארוחת ערב במתחם האוכל הענק שלו שעובד בשיטת הקופונים שאליה כבר התוודענו במתחמים אחרים. השוק מציע את כל הסחורה הרגילה, טקסטיל, מזכרות, זיוף של כל דבר אפשרי והרבה אוירה וכיף. רכשנו לא מעט חולצות (100-150 באט), מכנסי משי (100 באט), עניבות (100 באט), כיסויי כריות (300 באט לשלוש יחידות), שמלות לילדות (200 באט) ומכונית עם שלט משתוללת לרועי ששברה את שיא המחיר של אותו ערב (400 באט)... אל השוק הגענו באמצעות הרכבת התחתית לתחנת לומפיני (20 באט) וחזרה למלון באמצעות מונית עם מונה (70 באט). נתנו לשוק ציון 10.


יום חמישי 1/4/2010

השכמנו מוקדם מכיוון שבשעה 08:30 קבענו עם נהג הואן אותו שכרנו מראש על מנת לטייל באזור פטאיה. רצינו לנסוע לגן הסלעים, למיני סיאם, לגן החיות הפתוח ולשוק הצף המלאכותי של פטאיה. הנהג לא הגיע עד היום ואנו נאלצנו לאלתר ולדחות את פטאיה לטיול הבא. הברזה זו גם גרמה לי לבטל מיידית את הואן ליומיים הבאים ולמצוא אלטרנטיבה (פרטים בהמשך).


במקום התכנית המקורית יצאנו אל עבר ה-MBK שנשאר נפלא כפי שזכרנו אותו מהביקור האחרון ושימש לנו כמקום הקניות העיקרי של הטיול. יצאנו למסע קניות מופלא שהגיע לשיאו ברכישת שני מכשירי אייפון מקוריים (דור שני) לשני הילדים הגדולים מוכן כבר עם עברית וטעון בעשרות משחקים במחיר של 9500 באט למכשיר. בהחלט קניה מצוינת. המכשירים נרכשו בקומה הרביעית אצל בחורה בשם נוי שנמצאת ממש ממול למדרגות הנעות ובגב החנות שלה עשרות שלטי תודה בעברית. קשה לפספס. בנוסף קנינו צמיד לילדה עם שמה באנגלית בעלות של 195 באט (מזל שיש לה רק 4 אותיות...), כפכפים לילדים (100 באט), עשרות חולצות (100 באט לחולצה), מכנסי דיזל לי ולבן הגדול (600 באט למכנס), צעצועים לילדים הקטנים, סעדנו צהרים במקדונלד לאור הפצרות הילדים (100 באט לארוחת ילדים, 130 באט למבוגרים), קנינו שעון לילדה (200 באט) וקינחנו בדאנקין דונאטס (6 דונאטס ב-99 באט, קפה הפוך ב-40), קנינו משחקים לפלייסטיישן 3 (1500-2000 באט למשחק, מחצית ממחירם בישראל) וחזרנו למלון שפוכים עם מונית בעלות של 70 באט. נתנו לקניון ציון 10.

Siam Niramit Bangkok
רועי וליאור מתרגשים עם השחקנים בסיאם נירמיט

את הערב בחרנו לבלות בסיאם נירמיט שהנו כפר המשחזר את ארבעת המחוזות בתאילנד שבו ניתן לצפות בבקתה האופיינית לכל האזור, לראות מלאכות יד, אוכל ייחודי (טעמנו פודינג אורז נפלא וחביתה תאילנדית שהוגשה בעלי בננה), לשוט בסירה, לצפות בריקודים ולראות גידולים חקלאיים. שיאו של הערב בהופעה באולם ענק שמזכירה את הפנטזי בפוקט ממנה הילדים נהנו מאוד. בסך הכל ערב מהנה במיוחד בעלות של 1500 באט לאדם (קיבלנו קופון הנחה מהמלון שהוזיל לנו את העלות ל-1200 באט). למקום הגענו עם הרכבת העילית לתחנת Thailand Cultural Center, שם מחכה שאטל שמסיע למקום וחזרנו במונית בעלות של 80 באט. המופע קיבל ציון 9.

Siam Niramit Bangkok
אופיר והפיל המלכותי בסיאם נירמיט

יום שישי 2/4/2010

את היום שאמור היה להיות מוקדש לפארק Erawan (שמורת שבעת המפלים) באזור קנצ'נבורי ביטלנו מכיוון שהילדים התנגדו לנסיעה הארוכה (מעל שעתיים וחצי) ובמקומו יצאנו בעקבות בקשת חתן הבר מצווה לעבר פארק Dream World. מי שמצפה לדיסנילנד יתאכזב, אך הפארק מרשים מאוד, מטופח מאוד, גדול מאוד ומלא במתקנים המתאימים לכל גיל ולכל דרגת פחד.

Dream World Bangkok
רועי בכניסה לפארק עולם החלומות הקסום

למקום הגענו עם נהג מונית חביב מאוד וזול מאוד שהפך בעקבות זאת להיות נהגנו הצמוד בטיול. הנהג גבה בגין היום הזה שכלל נסיעה של שעה, המתנה של מעל 6 שעות ונסיעה חזרה 1000 באט כולל דלק ואגרות. הוא גם עזר לנו ברכישת הכרטיסים. מחיר הכניסה לאתר 700 באט מעל גיל שנתיים כולל עולם השלג ו-550 בלי השלג. מיד עם כניסתנו רצנו לעולם השלג לפני שיהיה עמוס, אך הילדים פשוט קפאו בפנים למרות שקיבלו מעילים ויצאו מהמקום כעבור דקות ספורות. מומלץ מאוד בתחילת היום להתחיל בסוף הפארק, שם נמצאים המתקנים המבוקשים ביותר ואז להתחיל להתקדם לכיוון הכניסה. הילדים פשוט חגגו במקום ונהנו בעיקר מהמתקנים המרטיבים – מגלשת הסופר ספלאש (כמו רכבת הרים, אבל במים) והגרנד קניון (אבוב ענק במים גועשים).

Dream World Bangkok
מתקן הגרנד קניון הוא אחד המבוקשים בשל החום הכבד

גם המתקן שנקרא Space Mountain שהנו רכבת הרים בחושך זכה למחמאות ולביקורים חוזרים. בין לבין חזינו במופע שבו הדגימו כיצד מבוצעים פעלולים בסרטים שהיה מוצלח מאוד. סיום היום היה בתהלוכה המפורסמת של המקום עם בובות ענק שנערכת בשעה 15:45 מסביב לאגם המרכזי. במקום מספר אופציות לארוחות. אנחנו אכלנו ב-KFC בעלות של 420 באט לכולנו. נתנו לפארק ציון 9.

Dream World Bangkok
רועי מפלרטט עם בובה בתהלוכה המפורסמת

ערב קודם, פקדה אותנו "טראומה" כשעומר דיווח על שביתה באייפון החדש ואני נאלצתי לחזור ל-MBK לשם תיקונו. מסתבר שמערכת ההפעלה נמחקה בטעות והתיקון לקח שעתיים ללא תמורה כמובן.


בערב יצאנו לאכול בסמוך למלון במסעדה תאית הודית חביבה בשם Alisha שנמצאת בכניסה לסוי 13 עם אוכל מצויין ומחירים סבירים (1000 באט לכולנו) ולאחר מכן סיגל ואופיר הלכו למסאג' שמנים במהלכו נרדמה אופיר מהעייפות הכבדה ואי אפשר היה להעיר אותה... גם סוג של חוויה.


יום שבת 3/4/2010

ליום זה הזמנו מיום אתמול ואן ענק ליום שלם מנהגנו החביב שגבה עבור התענוג 2000 באט כולל דלק ואגרות ושימש אותנו יחד עם משפחה נוספת. סה"כ 12 איש במחיר מגוחך. היום היה מוקדש לנסיעה לעבר מחוז סמוט סונגרם אל השוק הצף באמפאווה. הנסיעה התחילה ברגל שמאל כשנתקענו בשיירות של אלפי מפגיני ה"חולצות האדומות" עד שחצינו את הנהר לכיוון תונבורי. תחנתנו הראשונה הייתה מחנה הפילים והתנינים Samphran שם שוטטנו בין פילים וקופים, הילדים נכנסו לטירת הרוחות (כמו רכבת שדים, אבל בלי רכבת...) וחזינו במופע תנינים שנמאס מהר מאוד על הילדים וגרם לנו לתהות על האכזריות שנגלתה אל מול עינינו. הכניסה למקום עלתה 500 באט למבוגר ו-300 לילד. נתנו למחנה ציון 4.

Samphran Elephant Ground & Zoo
קרבות תנינים במחנה סמפראן המאכזב

משם נסענו לגן הורדים שנראה ממש שונה ממה שהיה זכור לי. במקום ניתן לצפות בכל מיני מאפיינים תאים, מלאכות יד, מיני שוק צף, תלבושות מסורתיות, שזירת פרחים, מופע פילים קצר ושיאו (בשעה 14:45) היה מופע פולקלור שהדגים אירועים שונים בחיי המדינה, חתונה מסורתית, אמנויות לחימה, השבעת נזירים, אגרוף תאילנדי ועוד. בהחלט מומלץ מאוד ומהנה מאוד. הכניסה למקום עלתה 500 באט לכל אחד מעל גיל 6. נתנו לגן ציון 8.

Rose Garden Suan Sampran
אופיר וכוכבות המופע בגן הורדים
Rose Garden Suan Sampran
סיום המופע היפיפה בגן הורדים

לאחר ארוחת צהרים קצרה בדרך הגענו בשעה 18:00 לשוק הצף באמפאווה באיחור של שעה לעומת התכנית המקורית. השעה הטובה ביותר להגיע לשוק היא בשעה 17:00, אז גם ניתן לראות אותו ולצלם באור יום מלא וגם להספיק לשוט לעבר הקופים השוחים שיחכו לנו עד הפעם הבאה...


המקום פשוט מרהיב ביופיו, זול מאוד, אותנטי מאוד (לא ראינו תיירים) ומאפשר גם התנסות בכל מיני מאכלים בהם לא פגשנו במקומות אחרים. שכרנו סירה בעלות של 500 באט לכולנו ויצאנו לראות את הגחליליות המפורסמות. השיט שארך שעה היה ארוך מידי, התנהל בחושך ולפיכך היה קצת מפחיד ומידי פעם זכינו לראות את הגחליליות בדמות עצים מנצנצים. הילדים מהר מאוד איבדו את הסבלנות וגם אנחנו. הגחליליות חביבות, אבל בעינינו הן היו אטרקציה משנית ביותר לשוק המרהיב. לאחר שירדנו מהסירה (השיט במסלול מעגלי) שוטטנו עוד זמן רב בשוק, קנינו, טעמנו ומאוד נהנינו. שיט הגחליליות קיבל ציון 6 והשוק קיבל ציון 9.

Amphawa Floating Market
השוק הצף של אמפאווה

הדרך חזרה לבנגקוק הייתה קצרה מאוד (כשעה) וחלפה מהר ועם ההגעה למלון כמובן שלא ויתרתי על המסאג' היומי. עוד יום נפלא הסתיים.


יום ראשון 4/4/2010

התחלנו את היום בשוק סוף השבוע Chatuchak, אליו הגענו באמצעות הרכבת העילית לתחנת Mo Chit וממנה צעידה של מספר דקות. סיגל ואני, שמאוד אוהבים את השוק נהנינו מאוד, אבל הילדים די סבלו בחום הכבד. ניסינו לעורר אותם על ידי הליכה לאזור שבו מוכרים חיות (אזור 11), אבל זה עורר אותם בדיוק למספר דקות. בסופו של דבר נכנענו ופנינו אל עבר קניוני אזור פרטונם. התחלנו בפאנטיפ פלאזה, שם רכשנו מספר משחקי פלייסטיישן ומשם המשכנו ברגל אל עבר קניון האופנה פלטינום. קניון זה למעשה מרכז מספר רב של חנויות בגדים שנראות יותר כמו דוכנים בשוק מאשר חנויות אופנה ומתאפיין בקניות טקסטיל זולות ללא מותגים. קנינו במקום שמלות רבות לילדה והחלטנו לחזור חזרה לכיוון המלון, רק שאז ציפתה לנו הפתעה כשמצאנו את עצמנו בתוך אחת מהפגנות הענק של החולצות האדומות שהחלה ליד הקניון ונמשכה עד קניון סנטרל וורלד. היה מאוד בעייתי לנסות לברוח מהמפגינים כי לא היה כל כך לאן ואיך ולכן קיבלנו החלטה שאם אי אפשר להתמודד מולם, בואו ננסה להתמודד איתם... רכשנו בנדנות אדומות לילדים ואביזרי הפגנה נוספים ופשוט התחלנו לצעוד יחד איתם לכיוון הסנטרל וורלד. מייד הפכנו לאטרקציה המרכזית של ההפגנה כשעשרות צלמים מקיפים אותנו ומצלמים בעיקר את רועי בן ה-6 עם בנדנה אדומה לראשו. כך התקדמנו לאיטנו לעבר הרכבת התחתית כשמידי פעם אנחנו מתבקשים לעצור לצילומים ואפילו לראיון עם עיתונאי זר שמאוד התעניין לשמוע מה אנחנו חושבים על ההפגנות. לאחר הליכה של קילומטר שנמשכה שעתיים עלינו על הרכבת ונמלטנו מהמקום, מה שזכור על ידי הילדים כאחת האטרקציות המרכזיות של הטיול...

אופיר ורועי מפגינים ומושכים את כל תשומת הלב

בערב יצאנו לארוחה חגיגית במסעדת Cabbages & Condoms המפורסמת שנמצאת בסוי 12 של רחוב סוקומוויט. במסעדה אוכל תאי מצוין ופרסומה יצא לה מכיוון שכל המסעדה מעוטרת בקונדומים. מחזה יוצא דופן ומעורר השתאות. אכלנו שם ארוחת מלכים ויצאנו בנזק סביר מאוד של 1300 באט כולל שירות. בהחלט מסעדה מומלצת מאוד.


חזרנו למלון, שני הגדולים נשארו בחדר ואנחנו עם שני הקטנים יצאנו שוב לשוק הלילה להשלמת הקניות. בין היתר קנינו פלייסמנטים (סט של 6 ב-250 באט), עוד חולצות, פסלים (100 באט לאחד), חגורת עור (280 באט), מכנסי בילבונג (250 לאחד), פסל קיר גדול מעץ (400 באט), משקפי שמש (250 באט), מכנסי קאמל קצרים (250 באט) ועוד הרבה מזכרות.


יום שני 5/4/2010

היום מתחיל היום האחרון בתאילנד. לאחר ארוחת הבוקר עשינו צ'ק אאוט למלון, אפסנו את המזוודות ויצאנו שוב ל-MBK להעביר בו את היום. היום כלל הרבה קניות, מקדונלדס, שוב קניות, קינוח בדנקין דונאטס, קניות נוספות וגלידה אלוהית בעיצובים מרהיבים ב-Swensen's. אופיר בת ה-10 עשתה תספורת צמות (1200 באט, שעה וחצי) ונראתה יפה מתמיד. בסביבות השעה 19:00 חזרנו למלון ובשעה 21:00 יצאנו לשדה התעופה באמצעות נהגנו ה"פרטי" בעלות של 500 באט כולל אגרות. את ארוחת הערב כבר אכלנו בשדה (בורגר קינג, 950 באט) לאחר ששוב היינו צריכים לסדר את בעיית המקומות במטוס ולכן מומלץ מאוד להגיע מוקדם.

אופיר המהממת עם הצמות

המטוס המריא בזמן, אבל נחת בעמאן באיחור של שעתיים לאחר עצירת ביניים בלתי מתוכננת בדוחא (קטאר) שקצת הרסה לנו את השינה. המטוס מעמאן לישראל כמובן חיכה להגעתו של המטוס מבנגקוק ובסופו של דבר נחתנו בישראל לאחר השעה 10:00 בבוקר.


תם ונשלם טיול מושלם.













































































199 צפיות0 תגובות