טיול גולן שרמן לתאילנד אוקטובר 2010

לפני שקוראים חשוב להבין שהמסלול הזה נעשה ללא מנוחה ובריצה מסוימת ממקום למקום במטרה ללמוד כמה שיותר. אל תנסו לבצע אותו כמו שהוא, אלא תעזרו בתיאור המקומות השונים לתכנון המסלול המתאים לכם.

הטיסה וההגעה לבנגקוק

הטיסה בחברת אל על יצאה בדיוק בזמן ונחתה בבנגקוק בדיוק בזמן בשעה 14:40. בסך הכל, למרות המטוס המיושן מסוג בואינג 767, השירות במטוס היה טוב מאוד, המושבים היו מרווחים מספיק והטיסה עברה בקלות. לאחר הנחיתה, ההליכה לביקורת הדרכונים ואיסוף המזוודות לקחו בסך הכל מספר דקות ובשעה 15:15 כבר התייצבתי בדלפק של חברת "הרץ" לקחת את הרכב שהזמנתי.

ההזמנה בוצעה דרך אתר האינטרנט הידידותי של החברה. הרכב (טויוטה יאריס) הוזמן לשבוע ועלה כולל כל הביטוחים 10,030 באט. מכיוון שהרכב הוזמן לשבוע, לא שילמתי תוספת בגין החזרתו במקום אחר (קוסמוי). אם ההשכרה היא לפחות משבוע, כל חברות הרכב הבינלאומיות גבו בגין זה 4500 באט. החברות המקומיות אפשרו לקחת ולהחזיר במקום אחר. חברת הרץ נבחרה מכיוון שהייתה הזולה בין הבינלאומיות (האחרות – אוויס ובאדג'ט). בשעה 15:30 כבר הייתי בנסיעה.

יום שלישי 5/10 – מבנגקוק להואה הין

היציאה מבנגקוק לוותה בקשיי התאקלמות קלים על האוטוסטראדות ש"גבו" ממני בערך חצי שעה של אובדן זמן עד שלמדתי שעל מנת להגיע ליעד מסוים, אסור לחפשו בשילוט, אלא לחפש את העיר/כפר הראשונים במסלול אל היעד. כשהבנתי את זה, התחלתי לנסוע על פי השילוט לכיוון Samut Sakhon וכך יצאתי בקלילות מהעיר. המשך הדרך עבר ב- Samut Songkhram (צמוד לשוק הצף של אמפאווה), ב- Phetchaburi וב-Cha am ולאחר נסיעה קלילה של 3 שעות מצאתי את עצמי ביעד הראשון, הואה הין.

הואה הין הנה עיירת חוף וקיט גדולה, אשר גדושה במקומיים המגיעים לבלות בה את חופשתם. גם המלך ראמה ה-7 בחר לבנות כאן את ארמון הנופש שלו והעיר מאז מאוד "מלכותית" ומשפחת המלוכה ממשיכה לנפוש כאן לעיתים קרובות. העיר מלאה בבתי מלון מפוארים ומיוצגת על ידי כל רשתות המלונאות הגדולות. אפשר בקלות להשוות את הואה הין לפטאיה שגם היא עיר חוף קרובה לבנגקוק, אך התפתחה פחות. בעיר שוק לילה נחמד שנמצא ברחוב Dechanuchit עם דוכנים שגרתיים כמו בשווקי הלילה של בנגקוק, של צ'יאנג מאי או באיים וכמובן דוכני מזון רבים ומסעדות דגים. המחירים כאן זולים מהותית מהשווקים המקבילים. על חופי העיר אין יותר מידי מה להרחיב כי הם לא מלהיבים במיוחד. Soi Bintaban מרכז את חיי הלילה והבילויים בעיר והוא קרוב מאוד למלון Centara, אחד המפוארים בעיר.

חוף הואה הין

אני השתכנתי במלון Thipurai הצנוע, בעיקר בגלל מיקומו המצוין ב- Soi Kanjanomai, קרוב למרכז הבילויים שהזכרתי קודם. הזמנתי אותו באתר "אגודה" תמורת 1030 באט ללא ארוחת בוקר. בסך הכל השהיה הקצרה בעיר הייתה חביבה ומהנה, אך העיר שימשה אותי גם כנקודת היציאה לשני פארקים לאומיים הקרובים אליה.

יום רביעי 6/10 – מהואה הין לקאוסוק

בשעת בוקר מוקדמת יצאתי בדרכי לעבר הפארק הלאומי Kaeng Krachan (כ-50 ק"מ צפונית מהואה הין). זהו הפארק הגדול ביותר בתאילנד ומשתרע על שטח של 3000 קמ"ר. בפארק יש אגם גדול מאוד שנוצר על ידי בניית סכר, הוא מכיל מסלולי הליכה רבים וחיות רבות שוכנות בו החל מפילי בר, נמרים, דובים, קופים ועוד. כמו כן, בפארק מספר מפלים מרשימים כגון Nam Tok Tho Thip בן 18 המדרגות ומפל Pala U המרהיב הנמצא בגבול הדרומי של הפארק. לצערי, מכיוון שהייתי מחוץ לעונה, לא היו בנמצא מדריכים להשכרה והפארק כולו משולט בתאית בלבד ולכן הסתפקתי בשיט באגם ובנסיעה קצרה ברחבי הפארק. התרשמתי והמשכתי הלאה ליעד הבא.

האגם בשמורת הטבע Kaeng Krachan

חזרתי דרומה לכיוון הואה הין ונסיעה נוספת של 40 ק"מ מדרום להואה הין הביאה אותי לפארק הלאומי Khao Sam Roi Yot. פארק זה, שנקרא גם "פארק 300 פסגות ההרים" מאכלס בתוכו צוקים גבוהים גירניים (מאוד מזכיר את אזור קרבי ופאנג נגה) שביניהם ביצות רבות, נהר עקלקל, מערות וקופים רבים שקיבלו את פניי בשמחה בכניסה לפארק. גודלו של הפארק 98 קמ"ר.

תעלת Khao Daeng בשמורה

שכרתי סירה לשיט בנהר שעובר בחלקה הדרומי של השמורה ומהווה דרך נפלאה לצפות בצוקים, בביצות ובחיים שם. 350 באט לשעת שיט סיפקו לי את הסחורה ואפשרו לי לחוות מעט מהפארק היפה והשארתי עוד הרבה לראות שם לפעם הבאה.

בשיט ניתן להבחין בשורשים המיוחדים של צמחי המים

בצהריים התחלתי לנסוע דרומה מתוך כוונה לעצור לישון בדרך כשאתעייף ולמחרת להמשיך בנסיעה עד שמורת קאוסוק. אבל הדרך הייתה כל כך מהנה שבלי לשים לב מצאתי את עצמי אחרי 7 שעות, בשעה 21:00, בכניסה לשמורת קאוסוק, נרגש ומצפה לביקור בשמורה. רציתי מאוד לישון בבתים על העצים שהמפורסמים שבהם נמצאים בריזורט שנקרא Our Jungle House. היה לי מאוד קשה למצוא אותם, הם נמצאים ממש בתוך הג'ונגל (לא סתם הם נקראים כך...), אך לבסוף תאילנדית חביבה שרטטה לי מפה על נייר והגעתי בקלות.

הריזורט מכיל שני סוגי לינה – על העצים או בבונגלוסים על הקרקע, אבל אני הגעתי כדי לישון על העצים ולכן לקחתי בית על עץ במחיר של 800 באט ללילה, ללא ארוחת בוקר, אבל עם אינטרנט חופשי במסעדה/קבלה של הריזורט. הבקתה מאוד בסיסית, מכילה מיטה עם כילה וזה בערך כל גודל החדר. כמובן שיש בתים גדולים יותר. השירותים מאוד בסיסיים וכוללים מקלחת עם מים קרים בלבד ובבית יש מרפסת עם ספסל ממש על העץ שרק למחרת בבוקר אגלה את הנוף הנשקף ממנו. מרוב חום, שכחתי לציין שאין מזגן... רגע לפני שהלכתי לישון הזמנתי דרכם את טיול היומיים לאגם שהבנתי שזה שהם מוציאים הוא הכי מומלץ. מחיר הטיול – 2500 באט ליומיים כולל הכל.

הבית על העץ, מתחת נהר סוק ומסביב קופים. מושלם

יום חמישי 7/10 - קאוסוק

הדבר הראשון שעשיתי כשהתעוררתי היה לצאת למרפסת והמראה שנגלה לנגד עיניי היה מרהיב – נהר הסוק זורם מתחת למרפסת וקופים סביבי על העצים. אחרי כמה דקות, התאווה לקפה הכריעה אותי ויצאתי למסעדה לאכול ארוחת בוקר.

האיסוף לטיול לאגם הגיע בול בשעה שנקבעה, 09:00, ואחריי אסף הנהג עוד חמישה מטיילים – זוג צרפתי, זוג ישראלי ובחור ספרדי. נסיעה של שעה (65 ק"מ) הביאה אותנו לסכר Ratchaprapha שעל אגם Cheow Lan. הסכר הוקם בשנת 1982 ויצר את האגם הענק הזה שקוטרו המקסימלי הבלתי נתפס הוא 165 ק"מ ועומקו נע בין 90-100 מטר בהתאם לעונה. האגם מוקף במצוקים גירניים מרשימים ביותר המשתקפים במים הירקרקים, כאשר האגם מוציא מעין אלפי שלוחות מסביבו אל בין המצוקים.

חלק מסכר Ratchaprapha שיצר את האגם המופלא

עלינו על סירה לשיט שנמשך שעה ורבע בינות למצוקים עם מראות נוף בלתי נתפסים ביופיים. באגם מאות איים ובגדותיהם ניתן לצפות במאות קופים משתעשעים. השיט הסתיים בבקתות הצפות (Raft House) שישמשו כביתי ביומיים הקרובים. הבקתות נראות מהאגם מאוד ציוריות ומשתלבות נהדר בתוך כל הירוק כחול הזה והשלווה במקום. אנחנו שהינו בבקתות שנקראות Ton Toi, אבל קיימים עוד ארבעה אתרי בקתות צפות באגם.

הבקתות הצפות באגם, כל כך בסיסי ופסטורלי

לאחר ארוחת צהריים מקומית וטעימה יצאנו בדרכנו אל האטרקציה המדהימה של הטיול – הליכה במערת Tham Nam Thalu. שיט קצר של שתי דקות הביא אותנו לתחילת המסע הרגלי המאומץ בתוך הג'ונגל כשאנו חוצים מפעם לפעם נחלים, נעזרים בחבלים, מתבוססים בבוץ ונהנים מהנוף המרשים. בדרך פגשנו קופים, עכבישי ענק, לטאות, פרפרים, סרטנים, פטריות ענק ועוד מספר יצורים בלתי מזוהים. ההליכה הלא פשוטה ארכה שעה וחצי ובסיומה הגענו לכניסה למערה שהיה קשה מאוד להבחין בה. לדעתי רצוי לצאת לטרק עם סנדלים כדוגמת סנדלי שורש שאינן מחליקות וידידותיות למים הרבים שבהם הולכים. יחד עם זאת, הן לא מחזיקות טוב את הרגל והרגל חשופה לתקיפה מסיבית של עלוקות ששתיים מהן ביצעו בי את זממן... לא נעים. תחליטו אתם מה עדיף.

בדרך למערה חוצים נחלים, בחלק מהמקרים בעזרת חבלים

בכניסה למערה מסרנו את המצלמות למדריך שאפסן אותן בתיק חסין למים. לא מומלץ להביא תרמילים מכיוון שאין סיכוי שהם יעברו את המערה יבשים ותקפידו להצטייד בשתייה רבה אותה מספק המדריך, אבל לא מוודא כי אכן לקחתם. בדוכנים רבים בתאילנד נמכרים תיקים חסיני מים. מומלץ מאוד לקנות אחד כזה בגודל 10 ליטר. הוא שימושי מאוד כאן ויהיה שימושי בעוד מקומות רבים בתאילנד.

ופוגשים המון בעלי חיים מיוחדים

ההליכה במערה שאורכה כמעט קילומטר מתבצעת עם פנסי ראש והולכים במים ללא הפסקה שבחלק מהדרך המים נמוכים, בחלק מגיעים עד למותניים ומעברים מסוימים מחייבים שחייה. במהלך הדרך יש קטע קצר שבו יש לטפס במעבר צר בין שני קירות כאשר הרגליים תומכות אנכית בכל צד וככה מתקדמים. מאוד מסוכן והצעירה הצרפתייה בקבוצה שלנו נפלה למטה אל תוך המים, למזלה ללא פגיעה. המדריך חילץ אותה. אני לא הייתי מכניס למערה (ובכלל לטיול הזה) ילדים, למעט גדולים. לאחר שעה וחצי יצאנו מצידה השני של המערה וסיכמנו את ההליכה בה כאחת החוויות הגדולות. רק בשביל זה שווה לבוא לטיול וללכת את הדרך המפרכת למערה ובחזרה.

הכניסה למערת המים Nam Thalu

לאחר שעה וחצי נוספות של הליכה חזרנו לבקתות. אני הפקרתי את רגליי המדממות מהעלוקות לטיפולו המסור של מקומי שחיטא לי את המקום והצמיד לי לפצעים טבק שגורם לדם להתקרש חזרה (פעולה הפוכה ממה שעושות העלוקות). לאף אחד מחברי הקבוצה לא היה גורל אחר... בשלב זה עמדו לרשותנו שעתיים חופשיות שניצלנו כמובן לשחייה באגם ולשיחות לפני שנקראנו לארוחת הערב, הדומה במתכונתה לארוחת הצהרים. לאחר ארוחת הערב ציפתה לנו הפתעה כשיצאנו לשיט לילי באגם לצפות בחיי הלילה, אך חזרנו לאחר שעה של שיט מפחיד בתוך החושך הלא נודע ומבלי שראינו אפילו זוג עיניים מנצנץ אחד לרפואה. גם זו חוויה.

זה המקום לספר שהבקתות הפסטורליות בסיסיות במיוחד ומכילות רק מזרון על הרצפה, כילה שידעה ימים יפים יותר ולא היה בכלל ניתן להשתמש בה ומרפסת על המים. תנאי השינה קשים ביותר והלחות נוראית. כדי להגיע לשירותים צריך ללכת על גשר במבוק עד לאדמה הקרובה ולטפס במעלה הגבעה. טיפוס נוסף מוביל למקלחות שהמראה שלהן גורם לך לשאול את עצמך, למה בכלל להתקלח? להביא לפה ילדים זה בכלל מסוכן. אפשר ליפול למים בלי שאף אחד ישים לב בקלות רבה.

יום שישי 8/10 – מקאוסוק לקאו לאק

השכמה מוקדמת (בשעה 06:45) ויציאה לשיט ספארי נוסף על מנת לצפות בחיות שלא ראינו בלילה וכן בערפילי הבוקר הנחים על השמורה ומשווים לה מראה קסום במיוחד. צפינו בהרבה קופים, לטאות וצבי אחד ולאחר שעה חזרנו לארוחת הבוקר שאותה בחרנו מתוך תפריט לפני שיצאנו לשיט והיא חיכתה לנו מוכנה כשחזרנו. לאחר הארוחה הייתה לנו שעה חופשית אותה ניצלנו לשיט קיאקים באגם או לשחייה.

ערפילי הבוקר המפורסמים בשמורה משתקפים במי האגם

לאחר מכן עזבנו את הבקתות ויצאנו לשיט בן כחצי שעה שהוביל אותנו לנקודת ההתחלה של טרק ג'ונגל נוסף. הטרק החל בטיפוס קשה ביותר במעלה הג'ונגל על אדמה חלקלקה כשגשם שיורד מידי פעם מזכיר לנו שאנחנו מחוץ לעונה ולאחר טיפוס מאומץ של כמעט שעה הגענו לנקודת תצפית חביבה (אך לא יותר) שלאחריה חיכתה לנו ירידה עד צדו השני של הג'ונגל הנמצא על המצוק הגירני, שם חיכתה לנו הסירה שהחזירה אותנו לסכר שבו התחלנו אתמול את הטיול. אכלנו ארוחת צהרים ונסענו חזרה לכניסה לשמורת קאוסוק אל המקומות שמהם נאספנו. הגענו בשעה 15:00.

יש המון קופים ממינים שונים על גדות האגם

אני חושב שהלקח המרכזי מהטיול המדהים הזה הוא שהיום השני קצת מיותר. אם תוסיפו לזה את העובדה כי לא צריך לישון בבקתות הצפות על מנת לחוות אותם, אלא מספיק להיות בהם, נראה לי כי הטיול שיוצא מקאוסוק ליום אחד ומכיל את השיט באגם, את הטיול למערה ואת הזמן החופשי לקיאקים ולשחייה הוא מוצלח יותר. מחירו הוא 1500 באט.

נסיעה קצרה של שעה הביאה אותי ליעד הבא, קאו לאק. האזור מורכב למעשה ממספר חופים, "יושב" על הכביש הראשי מספר 4 ונמצא בערך 100 ק"מ מצפון לפוקט. בדומה להואה הין, גם חופים אלו מתאפיינים בעיקר בתיירות מקומית ונודעו בשל העובדה שפגיעת הצונמי הכבדה ביותר בתאילנד אירעה כאן וגבתה מעל 4000 קורבנות. גל בגובה 45 מטר שטף את העיר והחופים והמקומיים עדיין עסוקים בשיקום ההריסות.

המגדלור בחוף קאו לאק

תוך מספר דקות איתרתי ריזורט שמצא חן בעיניי שנמצא ממש על החוף מצפון לשמורת הטבע Khao Lak Lam Ru והיה מוצלח במיוחד. שמו Nang Thong והוא נמצא בסמטה שיורדת ממרכז העיירה אל החוף. הבונגלוסים נמצאים ממש על החוף, ממוזגים, מודרניים, עם מקלחת שנמצאת במתחם מבודד מאחורי החדר (הכניסה מהחדר) מתחת לכיפת השמיים. פשוט חוויה. בחדר טלוויזיה, מיני בר ופינת קפה ומחירו המגוחך (כחלק מניסיונם להחזיר את התיירות) – 1000 באט ללילה כולל אינטרנט אלחוטי חופשי, אך ללא ארוחת בוקר. הספקתי עוד לרחוץ בבריכה שצמודה לחוף ולשוטט בחוף לפני שיצאתי לסיבוב רגלי בעיירה, נהנה מעוד מסאג' מפנק וארוחת ערב.

הבונגלוס במלון Nang Thong

יום שבת 9/10 – מקאו לאק לקרבי דרך מפרץ פאנג נגה

יצאתי בבוקר לנסיעה קצרה של שעה בנופים מדהימים לעבר מפרץ פאנג נגה להשלים אתר מאוד מיוחד שפספסתי בנסיעה האחרונה ושלא נכלל בטיול "ארבעת האיים" – הכפר המוסלמי הצף על כלונסאות Koh Panyi. הגישה לכפר היא באמצעות סירת לונג טייל ציבורית (נוסעת כשמתמלאת) הנמצאת ברציף Tha Dan, כ-10 ק"מ מהעיירה פאנג נגה. מחיר השיט 50 באט לכל כיוון, אבל, כמו בתאילנד, הסירות הציבוריות "מתחבאות" להן ובמקומן יש עשרות סירות פרטיות שישמחו לקחת אתכם לסיור בכפר המוסלמי וליערות המנגרובים תמורת 500 באט לשעתיים. בסופו של דבר חברתי למשפחה קוריאנית ולקחנו סירה פרטית במחיר הסירה הציבורית – 100 באט לכל אחד, כולל שהייה של שעה וחצי בכפר המוסלמי.

הכפר המוסלמי הצף Koh Panyi

יערות המנגרובים במפרץ פאנג נגה בדרך לכפר המוסלמי

מיד עם היציאה, הסירה פונה דרומה ושטה לאורך כמעט כל הדרך בצמוד ליערות המנגרובים. יערות אלו הם יער לכל דבר, אבל העצים צומחים בתוך המים ולהזכירכם, מדובר בים עם מים מלוחים ולא באגם או בנחל. תופעת טבע מרתקת ומאוד ייחודית. מידי פעם הפנה המשיט את תשומת לבנו לנחשי ים שזקרו את ראשם מחוץ למים. לאחר 25 דקות של שיט הגענו לכפר המוסלמי. הכפר כולו בנוי בלב המפרץ כשהוא כולו בנוי על כלונסאות וצמוד למצוק גירני שמזדקר לגובה רב ומהווה מעין קיר לכפר. בגאות הכפר "עולה" ובשפל "יורד". הכפר מאכלס 2000 תושבים מוסלמים שהגיעו אליו ממלזיה השכנה. עקב מוצאם של התושבים, אין לכפר כניסה לאלכוהול ולבשר לבן. בכניסה לכפר ניתן למצוא "רחוב" עתיר דוכני שוק למכירת מזכרות לתיירים, מספר מסעדות ובית קפה במרכז הכפר. אבל, עיקר העניין בכפר נמצא בשוליו. עזבו את הרחוב המרכזי והתחילו לשוטט בסמטאות הצדדיות והאחוריות. שם נמצאים החיים האמיתיים, שם ניתן לראות את אנשי הכפר מטפלים במזון, את הילדים משחקים ואת החיים האמיתיים על המים. במסגרת הסיבוב גם ביקרתי במסגד שנמצא בקצה המערבי של הכפר ובבית ספר שנמצא בקצה המזרחי. הביקור בכפר מסקרן, מרתק ובהחלט ראוי לביקור. שיט של חצי שעה החזיר אותנו למעגן הסירות חזרה. ראוי לציין שהביקור בכפר המוסלמי וביערות המנגרובים נכלל במרבית טיולי ארבעת האיים שיוצאים מאוננג בקרבי ופחות נכלל בטיולים היוצאים מפוקט.

חלק מתושבי הכפר עוסקים בייבוש דגים בשמש

נסיעה של שעה בנופים גירניים מדהימים הביאה אותי לשמורת טבע שאינה מוכרת לישראלים בפרט או לתיירים בכלל ומלאה בתיירות מקומית. השמורה נקראת Thanbokkoranee ונמצאת 50 ק"מ צפונית לקרבי, בסמוך לכביש הראשי מספר 4. בפארק יש יער גשם עתיק ויפיפה שלכל אורכו זורם נהר שנובע מתוך המצוק, יוצר בריכה גדולה, שממנה זורמים המים ונשפכים לבריכה נוספת וכך הלאה. עשרות מפלים ובריכות בנוף מיוער ופסטורלי ומאות תאים שרוחצים בכל אחת מהבריכות. אין ספק שמקום כזה בישראל היה כובש את ראשות מצעד האתרים. חוויה יוצאת דופן ואטרקטיבית ביותר בעיקר למשפחות עם ילדים שייהנו שם מאוד. מחיר הכניסה לשמורה 200 באט למבוגרים ו-100 לילדים.

בריכות המים הטבעיות הנהדרות בשמורת Thanbokkoranee

נסיעה קלילה של חצי שעה נוספת והגעתי למקדש מערת הנמר (Wat Tham Seua). המקום נקרא על שם סלעי הגיר המזכירים נמרים שנמצאים במערה שהפכה להיות האולם הראשי של המקדש. המנזר והמערה מעניינים, אך שני מוקדי העניין המרכזיים הם שני גרמי מדרגות הסמוכים האחד לשני: המדרגות הקרובות לפסלו הגדול מאוד של אל הפוריות הסיני (כשהמדרגות מולכם, הן הימניות) הן המדרגות הפחות מפרכות. לאחר עליה קצרה ולאחריה ירידה, הן מובילות למפלס היער. בין סלעים מאבן סיד ועצים עצומים בגודלם, עובר שביל מעגלי המתעקל מסביב לעמק עמוק וחולף על פני רובע המגורים של הנזירים ותאי המדיטציה שלהם. גרם המדרגות השני והמפרך ביותר הוא בן 1237 מדרגות (מטורף!) שמיועד לאנשים בריאים ובכושר יוצא דופן המטפס לגובה של 600 מטר. צפו לטיפוס שיימשך לפחות 40 דקות וירידה של 25 דקות. מומלץ מאוד לעשות את זה בבוקר מוקדם או בשעות אחר הצהרים המאוחרות על מנת להימנע מחום ולחות כבדים. המגיעים למעלה יזכו בתצפית מרהיבה על העמק, על תצורות הסלע, על ים אנדמן, על האיים המרוחקים, על צוקי הסלע התמירים ועל יערות הגשם. לא לשכוח להצטייד בשתייה לטיפוס. בפסגה יש מתקן מים קרים חופשי. מעבר לזה מציע המקדש הרבה בודהות ומקדשים וכן עשרות קופים המסתובבים בין התיירים, משוועים לאוכל ומנסים להפוך את פחי האשפה הנעולים. בסך הכל ביקור מהנה ביותר, גם למי שאינו מטפס למעלה. אני כאמור הייתי עם רכב, אבל למי שאין, אפשר להגיע עם מונית מקרבי או מאוננג (250 באט), או באמצעות אוטובוס לצומת המפורסם טאלאט קאו ומשם סונגטואו או מונית אופנוע למקדש המרוחק מספר קילומטרים מזרחה ולאחר מכן צפונה מהצומת.

ככה זה נראה בהתחלה, 1237 מדרגות מפרכות

מכיוון שנשארו לי עוד שעתיים יקרות של אור, החלטתי לצאת ולבדוק את האאוטלט של קרבי. ראשית, למי שמכיר את האאוטלטים האמריקאים, זה הזמן להנמיך ציפיות. מדובר בחנות גדולה חד קומתית, המחולקת על פי מותגים ומוכרת מותגי יוקרה מערביים במחירים הנמוכים ב-10-30% ממחיריהם בקניוני בנגקוק. בחנות תוכלו למצוא מותגים כגון לקוסט, פולו, אדידס, נייק, קולומביה, North Face ועוד. למי שמתכוון לקנות מותגים אלו (ולא זיופים שלהם), זה מקום נהדר לרכוש בו. האאוטלט נמצא על הכביש המוביל מקרבי לשדה התעופה כ-5 ק"מ מזרחית לצומת טאלאט קאו ומשולט בבירור.

משם המשכתי לחוף אוננג, שם התכוונתי לישון מתוך מחשבה ששינה באוננג נותנת לי ליהנות מכל העולמות, מצד אחד קרבה של מספר דקות שיט לשהיית יום בחופי ריילי ומצד שני חיי הלילה הנהדרים של אוננג עם שפע המלונות, המסעדות, הקניות המסאג'ים. בדיעבד, החלטה מצוינת. בהתייעצות עם נדב ודיוויד מהמרכז למטייל בחרתי במלון קרבי ריזורט. מדובר במלון נהדר בן 4 כוכבים, היחיד באוננג הנמצא ממש על החוף ולא מעבר לכביש. במלון יש בונגלוסים מפוארים הקרובים יותר לקו החוף בכל מיני רמות ומחירים וכן חדרי מלון הנמצאים קצת רחוק יותר מהחוף, אך מפנקים, נמצאים על הבריכה, עם נוף לים במבנה דו קומתי. מסעדת המלון נמצאת ממש על החוף. מחירי החדרים הוגנים ביותר (אפילו אפשר להגיד זולים יחסית לתמורה) ומתחילים בסביבות 1800 באט לחדרי המלון והחל מ-2000 באט לבונגלוסים. ארוחת הבוקר הייתה טובה ופרט למזנון, עומדת מחוץ לחדר האוכל עגלת בננה לוטי לרשות האורחים (ללא תמורה). בדבר כזה עוד לא נתקלתי.

הבונגלוסים היקרים יותר בקרבי ריזורט

חוף הים באוננג נקי, רחב, אך פחות יפה מאשר חופי ריילי, קוסמוי ואפילו פוקט. אני חושב שאוננג מאוד מתאימה לשינה ובילויים כשאת שעות היום מעבירים בריילי או בטיולים בסביבה. זה כנראה השילוב המנצח.

חוף הים באוננג הוא לא מהיפים, אך הכפר נהדר

יום ראשון 10/10 – חופי ריילי

לאחר ארוחת בוקר, יצאתי מהמלון לכיוון הסירה לריילי מערב. חשוב לציין ששיטת השיט הינה שהסירה יוצאת לדרך רק כשיש בה לפחות 8 נוסעים ומחיר השיט 100 באט לכיוון. הדוכן למכירת הכרטיסים נפתח כבר בשעה 8, אך מחוץ לעונת השיא אין סיכוי למלא סירה לפני השעה 09:30-10:00. בשיא, יוצאת הסירה הראשונה בסביבות 09:00. כמובן שניתן לשלם 800 באט ו"לקנות" את הסירה וככל שאתם יותר אנשים זה יותר משתלם. הים היה גלי וסוער מאוד והשיט לריילי שאמור לקחת 10 דקות, נמשך 25 דקות (כולל עצירה בחוף Tonsai) והיה מפחיד ביותר כשכל הנוסעים חגורים בחליפות הצלה. זה מחיר השהייה מחוץ לעונה.

חוף ריילי מערב

עם ההגעה לריילי, חציתי את חצי האי לכיוון ריילי מזרח בדרך למערת היהלום. המערה נמצאת בכיוון צפון החוף המזרחי והיא נקראת כך מכיוון שכשמאירים עם פנס על הנטיפים במערה, הם מנצנצים כמו יהלומים. הביקור במערה עולה 40 באט כשההליכה בתוכה על גבי שביל בנוי מעץ. משך הביקור 10 דקות, נחמד, לא יותר.

הכניסה למערת היהלום בריילי מזרח

משם התחלתי ללכת על קו החוף המזרחי, כשחלק מההליכה מתבצעת ממש בתוך המים כי אין חוף וחלק על חוף צר בדרכי לטיפוס לנקודת התצפית והלגונה הנמצאות בקצה הדרומי של ריילי מזרח, מעט לפני ההגעה לחוף פראננג. אפשר בקלות לפספס את נקודת תחילת הטיפוס מכיוון שקשה להבחין בה והשילוט לא משהו. כשתתחילו לראות קופים מסביבכם, תתחילו לחפש את נקודת תחילת הטיפוס שתהיה משמאלכם (ממזרח לשביל). העלייה לנקודת התצפית די קשה, בייחוד כשהאדמה והסלעים רטובים ומתבצעת ברוב הדרך באמצעות שימוש בחבלים. הטיפוס הלוקח כעשרים דקות מסתיים בנקודת תצפית מרהיבה ביופייה שהנוף הנגלה בה פשוט מרתק ברמה שאי אפשר להפסיק להסתכל. הנוף כולל את חופי ריילי מזרח (מתחת לתצפית), ריילי מערב ממולו, מיליון עצי קוקוס באמצע (שבתוכם מתחבא מלון Rayavadee בן 6 הכוכבים שחדריו עולים החל מ-30,000 באט ללילה) וחוף טונסאי מתחבא רחוק יותר. ירידה קלה מנקודת התצפית הביאה אותי לפיצול לכיוון הלגונה החבויה. הירידה ללגונה די קשה ותלולה וכאשר יורד גשם ובוצי אפילו ניתן להגדיר אותה כבלתי אפשרית. בשל התנאים הגרועים ויתרתי על הירידה שנראתה לי כהתאבדות, אבל היו אחרים שהמשיכו. מניסיון קודם, אני יכול לספר שהלגונה יפיפייה, היא חבויה לה בתוך המצוק הגירני והתצפית אליה מצדיקה את ההשקעה הרבה שבהגעה.

מה אתם אומרים על היופי הזה? שווה את הטיפוס המפרך?

הליכה של כמה מטרים דרומה הביאה אותי לחוף פראננג שרבים טוענים שהוא החוף היפה ביותר בתאילנד, אבל חשוב להדגיש שהוא יפיפה רק בשפל ומאבד חלק גדול מיופיו בגאות כשהחוף נעלם כמעט לגמרי. בגדול מדובר על חוף באורך של קצת מעל 100 מטר ללא בתי מלון, אבל קיימת אליו יציאה ישירה ממלון Rayavadee שהזכרתי לפני. בצד המזרחי של החוף נמצאת מערת הפריון העמוסה בפסלים דמויי אבר מין זכרי ומתפללים שמדליקים קטורת. קצת מדרום לה מצוק יפה המשמש את האמיצים לקפיצה אל הים ומעל המערה פחות או יותר מתחבאת לה הלגונה שציינתי קודם. ממול לחוף יש מספר איי מצוקים נאים והבעיה המרכזית נעוצה בעובדה שבשעות הבוקר כשהים גואה אין בכלל חוף (בשעה שאני הייתי בו רוחב החוף היה בסביבות מטר אחד בלבד). בשעות אחר הצהריים עם השפל, המים נסוגים משמעותית והחוף היפה מתגלה. משם, חזרה לריילי מערב, הרשמה לתור לסירה חזרה לאוננג ובזמן ההמתנה שייק אבטיח במסעדת החוף של מלון ריילי ביי. ההמתנה נמשכה ונמשכה ולא נמצאו שותפים לסירה (זוכרים את השיטה?). בסופו של דבר שכנעתי את השניים שהמתינו יחד איתי לקחת את הסירה כפרטית במחיר של 200 באט לאדם. אחרי שלוש דקות של שיט, הודיע לנו המשיט כי אין באפשרותו להתמודד עם הגלים וכי השיט מסוכן ביותר והוא הציע לנו לקחת אותנו מסביב לחצי האי, דרך פראננג וריילי מזרח לכיוון חוף Nammao ומשם העלה אותנו על סונגטואו (על חשבונו) לעשר דקות נסיעה לאוננג. האמת, הצעתו גרמה לי לחזור לנשום כי זה נראה ממש מסוכן. עוד בילוי לילה באוננג הנעימה ועוד לילה במלון קרבי ריזורט הנפלא ומחר יום חדש.

צידו המזרחי של חוף פראננג

יום שני 11/10 – מריילי לקוסמוי

היום אני עוזב את מחוז קרבי בדרכי לקוסמוי, אבל הדרך הארוכה עוד מלאה באתרים לביקור בדרך. יצאתי בשעה ממש מוקדמת (07:30) על מנת להספיק ולהגיע למעבורת האחרונה לקוסמוי. היעד הראשון – הפארק הלאומי Khao Phanom Bencha הנמצא על אותה דרך למקדש מערת הנמר, מספר קילומטרים צפונה יותר. מדובר על אחד הפארקים היפים ביותר. הר מיוער בסמיכות, שבו מטפסים בשביל תלול וחלקלק אל נקודת תצפית מדהימה על כל הג'ונגל הזה. משם ממשיכים למפל מרשים הנופל מטה מההר, כאשר בכל שלב של הנפילה ישנה בריכה קטנה. מקום בהחלט ראוי לביקור ומהנה, גם הוא עמוס בהרבה מקומיים וכמעט נטול תיירים. מחיר הכניסה אליו (כמו לכל פארק לאומי) 200 באט עבור שעה מהנה.

משם המשכתי על הכביש הראשי 4 (שהפך להיות חברי הטוב בימים האחרונים) לעבר Tha Pom. במקום זה נפגשים מי הים ומי מעיינות ויוצרים תערובת של מים צלולים מאוד הזורמים בתוך נחל הצבוע בצבעים כחולים ירקרקים. יער המנגרובים הצמוד אליו מייצר שורשים שסחיפתם במים יוצרת מגוון רחב של צורות וצבעים. ההליכה מתבצעת על שביל עץ מעל המים. המקום חביב (לא יותר מזה) וראוי לביקור רק אם אתם ממש לידו, אך לא מצדיק נסיעה מיוחדת. הוא נמצא בקרבה לכביש 4 שמחבר בין פאנג נגה לקרבי, כ-34 ק"מ צפונית מקרבי. מחיר הכניסה – 50 באט.

המפגש הצבעוני בין מים מתוקים למלוחים ב-Tha Pom

נסיעה רצופה של שעתיים הביאה אותי לרציף Don Dak, הנמצא כ-45 דקות נסיעה ממזרח לסוראטאני, משם יוצאות המעבורות לקוסמוי. מספר חברות מפעילות מעבורות לקוסמוי, משלושה רציפים שונים, אך אני הייתי זקוק למעבורת של חברת Raja, המובילה גם מכוניות וכך מצאתי את עצמי נוהג עם האוטו לבטנה של המעבורת יחד עם עוד 20 מכליות דלק ושט במשך שעה וחצי לעבר הרציף בחוף Thong Yang במערב קוסמוי, דרומית לעיר Nathon. מחיר השיט במעבורת לרכב היה 450 באט.

מעבורת הרכבים לקוסמוי של חברת Raja

מכיוון שהקדמתי להגיע לקוסמוי, החלטתי לטייל במספר אתרים לפני שאני מגיע למלון והיעד הראשון הוא מפלי נמואנג. המפלים הנם המפלים היפים ביותר בקוסמוי. מפל נמואנג 1 בגובה 80 מטר וניתן להגיע אליו עם רכב. המפל יוצר בריכה גדולה שהרחצה בה מסוכנת בגלל עוצמת המפל, אך ראיתי מספר משוגעים שם שחשבו אחרת. לעומת זאת מפל נמואנג 2 שהינו בגובה זהה אינו נגיש לרכב ומחייב טיפוס בדרך רגלית קשה עבור ילדים צעירים. מומלץ לבקר במפלים בעיקר בתחילת החורף לאחר עונת הגשמים. בחניית הרכב ניתן לשכור פיל שיוביל אתכם חלק מהדרך (במחיר מופקע). במרחק של 200 מטר מהכפר נמצא Hua Thanon שבו ניתן לראות כמה שוניות אלמוגים שעוצבו בדמותו של בודהה. המפלים נמצאים על הכביש ההיקפי 4169 בסמוך לכפר Bann Thurian שמשמו אתם יכולים ללמוד כי הוא מפורסם בגלל עצי הדוריאן הענקיים הגדלים בו ומכאן אתם גם יכולים לנחש מה עוצמת הריח בכפר... הכפר והמפלים נמצאים מספר קילומטרים דרומית מערבית לחוף לאמאי.

מפל נמואנג 1

נסיעה קצרה נוספת וחוף למאי לפנינו שמעבר להיותו חוף יפה ופחות סוער מחוף צ'אוונג המפורסם הנמצא צפונית לו, גם "מארח" בדרומו תופעת טבע משעשעת בדמות סלעים שנמצאים על חוף הים ומזכירים אבר מין זכרי ונשי. הסלעים נקראים "סלעי סבא וסבתא", או בפי המקומיים Hin Ta Hin Yai. עד היום לא כל כך הבנתי את הסיבה לקריאת הסלעים על שם סבא וסבתא, אבל דבר אחד בטוח, כשתראו אותם, הדבר האחרון שתחשבו עליו זה על סבא וסבתא... המקום פתוח וחופשי ומהכביש הראשי מובילה אליו סמטה צרה עמוסה בדוכנים לממכר מזכרות ואוכל כשכל פעם שמכונית עוברת בסמטה, היא מפילה כמה דוכנים, גם לי זה קרה...

סלעי סבא וסבתא... את סבא קל לזהות, בשביל סבתא צריך דימיון מפותח

קצת צפונה משם יש נקודת תצפית יפה, משולטת היטב המאפשרת זווית ראיה טובה וגבוהה, הן על חוף לאמאי מדרום לה והן על חוף צ'אוונג הצפוני לה.

מבט אל חוף סילבר, היפה בקוסמוי, מנקודת התצפית

עוד כמה קילומטרים ומצאתי את עצמי בחניה של מלון Dara Samui שהוזמן מבעוד מועד מהמרכז למטייל. כמה מילים על המלון: המלון נמצא בחוף צ'אוונג, במרכז החוף, על החוף ממש, כאשר חזיתו פונה לרחוב הראשי של החוף ועורפו פונה לים. בצד שיושב על החוף נמצאים בריכת השחייה ואחת ממסעדות המלון (זו שמגישה את ארוחת הבוקר). כמובן שהמלון מציע על החוף מיטות שיזוף, כסאות ושמשיות לשימוש אורחי המלון. המלון עצמו בנוי בצורה צרה וארוכה בין הרחוב לחוף במבנה בן 3 קומות. ההחלטה איזה חדר עדיף, קרוב לים או קרוב לרחוב היא בהתאם לאיפה תהיו יותר. אני הייתי קרוב לצד של הרחוב וזה היה לי מאוד נוח כי רוב היציאות שלי היו לשם. המלון בן 4 כוכבים וחדריו מפוארים מאוד, בעיקר חדר האמבטיה המשובץ בחלוקי נחל ומלא במגוון תכשירי טואלט ובסלסילת מגבות לקחת לים. כל חדר מצויד במרפסת נעימה עם פינת ישיבה ומתקן לייבוש בגדים/מגבות. בחדר טלוויזיה, מיני בר, כספת, מכתבה ועוד. החיסרון – מרוב החדרים לא רואים את הים. ארוחת הבוקר צנועה, אך מספקת. המחיר של החדרים (החל מ-3000 באט) מהווה תמורה מצוינת לחדר והמלון מבחינתי אחד המומלצים בחוף צ'אוונג. בחזית המלון הפונה לרחוב יש מסעדה נוספת עם הופעה של זמרים בערב ובקרבת המלון נמצא כל שירות שתעלו על דעתכם וכל סוג אוכל, מערבי או מקומי.

מלון Dara בקוסמוי, מלון 4 כוכבים במיקום חלומי

יום שלישי 12/10 – קוסמוי/קופנגן

את היום הזה בחרתי להקדיש לקופנגן, ללא כל מטרה מיוחדת. סתם לשם שוטטות וריענון הזיכרונות. רציתי גם לבקר בחוף היפה ביותר בקופנגן Thong Nai Pan, הנמצא בצפון מזרח האי. אבל לפני כן, החזרתי את האוטו חזרה בשדה התעופה ונפרדתי ממנו יפה לשלום. זה גם הזמן שאתה מצטער על כל הביטוחים שעשית ובסוף לא קרה כלום... (אבל תמשיכו לעשות). משם יצאתי לעבר מזח ביג בודהה בדרכי למעבורת הראשונה להאדרין בקופנגן שנקראת HaadRin Queen. ההפלגה הנעימה נמשכת 50 דקות ועולה 200 באט (או 250-300 באט כולל איסוף מהמלונות) ומגיעה לחוף Sunset בהאדרין.

המעבורת שכל תרמילאי מכיר, Haadrin Queen

את השעות הבאות העברתי בשוטטות נעימה בין שלושת החופים המרכיבים את האדרין – חוף הזריחה והמסיבות Sunrise, חוף השקיעה והמגורים הזולים יותר Sunset (שחוף הים שלו גרוע מאוד) והחוף המושלם Leela (שנקרא גם חוף Seekantang) שמהווה גם חוף יפיפה ונקי, גם שקט, גם בתי מלון מצוינים וגם במרחק הליכה מהמרכז, מהרעש וההמולה.

חוף הזריחה הוא החוף של מסיבת הפולמון

בחוף השקיעה ניתן למצוא בונגלוסים כמו פעם

חוף Leela הוא היפה מחופי האדרין

בקופנגן יש לא מעט "מוסדות ישראלים" (או כאלה שפונים לישראלים) החל מ"הבית", דרך "פפריקה" ועד "מאמא שניצל" ולכל אחד קל מאוד למצוא את מבוקשו. אם אתם שואלים אותי, קופנגן היא המקום המושלם לשהייה, בייחוד למי שבטן גב, שוטטות חסרת מעש ובילויים ומסיבות עושים לו את זה, כולל משפחות עם ילדים שמחפשים לנוח ולעשות כיף ביחד בים ובבריכה ולא מחפשים טיולים.

אווירה ישראלית חזקה בסמטאות האדרין

שני טיולים שכן מומלץ לעשות הם טיול ספארי שכולל טיול באי, מפל, תצפית, פילים, מקדש (די שגרתי) וטיול נוסף שאסור להחמיץ הוא טיול מחוף לחוף ובעיקר בחופים הנמצאים בצפון האי מהמזרח ועד למערב. אפשר לעשות את זה באמצעות דילוג עם סונגטואו מחוף לחוף או באמצעות מונית פרטית לכל היום או באמצעות ג'יפ/אופנוע/טרקטורון שכור. זה המקום לציין שקופנגן, בייחוד בגשם, היא לא המקום ללמוד לנסוע על אופנוע. לא מנוסים וללא רישיון? קחו מונית.

נסיעה פרטית לחוף Thong Nai Pan עולה 1000 באט (הלוך חזור, כולל שעה המתנה) ובסוף הדרך הגרועה נגלה מראה מרהיב: שני חופים צמודים ומופרדים על ידי צוק גדול וג'ונגל. הנוף שנפרס למרגלות הגבעות מדהים ביופיו עם מפרצים מושלמים, חול רך, הרים מקיפים שעשירים בצמחיה טרופית ומים בגווני כחול ירוק מרהיבים. החוף אינו סלעי והוא מתאים לרחצה בכל חדשי השנה. בשני החופים, הצפוני והדרומי, יש מספר מקומות לינה, בעיקר ריזורטים מפוארים ברמת המחירים הגבוהה. האזור מצוין להליכות, יש בו מפל מים יפה ולמתעוררים מוקדם מובטחות זריחות נפלאות. ניתן גם להגיע באמצעות סירות טקסי מהאדרין שישמחו להשיט אתכם תמורת 1000-1500 באט.

מסתבר שרק ישראלים מלכלכים, אחרת למה שלט בעברית?

זהו, הסתיים לו אחלה יום מלא בזיכרונות קסומים מהעבר ואני בדרכי לקוסמוי במעבורת האחרונה. יציאה ליום כיף שכזה בקופנגן במעבורת הראשונה (10:30) וחזרה במעבורת האחרונה (17:30) משאירה לכם למעשה נטו מעל 6 שעות טיול וזה מכובד בהחלט.

חוף צ'אוונג הוא החוף הפופולרי בקוסמוי

בערב נכנעתי לפיתויים של הליידי בויז בצ'אוונג ונכנסתי למופע קברט שנמצא ממש במרכז הרחוב, די ממול לפיצה האט ונקרא Christy’s Cabaret. המופע החביב אינו עולה כסף, אלא משלמים רק על השתיה שמזמינים. מובן שהמחירים יקרים הרבה יותר מאשר במקומות אחרים (סינגה קטנה ב-130 באט), אבל עדיין מדובר על בילוי קברט זול ביותר וחביב. חצי שעה וסינגה אחת הספיקו לי למצות את המופע ולסיים את היום בעוד מסאג' כמובן. אין בעיה למצוא את המקום כי הליידי בויז שמקדמות את המכירות מציפות את הרחוב. המופע מתחיל בשעה 22:30.

זה המקום אולי לתאר את תרבות המסאג'ים המפותחת בקרב התיירים בתאילנד. בכל מקום שיש בו תיירים יש עשרות מכוני מסאג' המציעים הרבה סוגי מסאג'ים שהפופולריים שבהם הנם מסאג' הרגליים (Foot), המסאג' התאילנדי ומסאג' בשמנים (Oil). המחירים נעים בבנגקוק ובדרום סביב 200-300 באט לשעה רגליים או תאילנדי ו-300-400 באט לשעת מסאג' בשמנים. המחירים בצפון נמוכים הרבה יותר. גם פה בקשה מחויכת להנחה תתקבל בהבנה ותפחית את המחיר ב-50 באט אותם תשמרו לטיפ בסוף. חשוב להדגיש שיש הרבה מסאג'ים נוספים בתפריטים כגון מסאג' אלוורה, קוקוס, ארומתרפי וכד' שעולים הרבה יותר ולא הבחנתי בכל הבדל בינם לבין מסאג' השמנים הרגיל.

יום רביעי 13/10 – קוסמוי/שמורת הטבע אנג טונג (42 האיים)

הטיול הוזמן מהמרכז למטייל בבנגקוק והוא היקר והאיכותי יותר מבין מספר אופציות. ראשית, יש טיול בסירה איטית ויש בסירת מרוץ (Speed Boat). לסירת מרוץ שני יתרונות בולטים: זמן ההגעה לשמורה 45 דקות במקום שעה וחצי ויכולת לעגון בכל אי. לספינה אין יכולת לגשת לחוף ולכן היא מחייבת ירידה מהספינה לסירות לונגטייל ומהם לחוף וזה די מעצבן ומבזבז זמן. אני ממליץ על הטיול בסירת המרוץ שעולה בסביבות 1800-2000 באט לעומת 1300-1500 באט לטיול בספינה. דבר נוסף הוא אופציית הקיאקים שקיימת בשני הטיולים. ויתור עליה מוזיל את הטיול ב-200 באט. לדעתי הקיאקים כאן די מיותרים ולא מאפשרים את הנופים שקיימים בטיול הקיאקים בפאנג נגה לדוגמא.

אגם המים המלוחים Thala Nai, החבוי בתוך ההר

האיסוף הגיע כמו שעון שווייצרי בשעה 08:00 ובשעה 08:20 כבר היינו במזח בבופוט לאחר שאספנו מטיילים נוספים ממלון Baan בצ'אוונג. במזח קיבלנו צמידים בצבעים שונים על פי היעד – הירוקים ל-42 האיים, הכחולים לקוטאו וכן הלאה. מי שלא שילם על קיאקים זכה למדבקה על החולצה במקום בצמיד וככה היה נורא קל לאתר מי קמצן... סתם. בזמן ההמתנה לשיט ניתנה ארוחת בוקר קלה. בשעה 09:00 עלינו לסירה בעלת שלושת המנועים (סה"כ 750 כ"ס, מרשים) ושטנו במשך 50 דקות לנקודת הפתיחה של הטיול, באי הצפוני ביותר בשמורה, Koh Wao, שם ירדנו לשנירקול של כמעט שעה בין הריפים והדגים היפים. בדרכנו לתחנה הבאה חלפנו על פי עוד מספר איים שהמשותף לכולם הנם הזדקרותם מעל המים והמים הירקרקים המדהימים העוטפים אותם. לבסוף הגענו לאי Koh Mae שגולת הכותרת שלו היא הלגונה החבויה. טיפוס לא קשה מידי של מספר דקות על גבי מדרגות מתכת שנבנו על המצוק הביא אותנו לנקודת תצפית וברגע אחד נגלה המחזה המדהים – לגונה גדולה (200*250 מטר) ירקרקה נחה לה בשלווה בתוך המצוק כאשר רק תעלת מים תת מימית מחברת אותה עם הים שמסביב. הלגונה נקראת Thala Nai והמים בה מלוחים. שיט קצר נוסף בין האיים הביא אותנו לתחנתנו האחרונה, האי Wua Talap. כאן הוגשה לנו ארוחת צהריים על גבי שולחן פיקניק (לא כדאי להרחיב את הדיבור על הארוחה...) ולאחריה שטו בקיאקים ליד החוף אלו שלקחו קיאקים ואילו האחרים היו עסוקים במשך שעתיים בפעילויות אחרות כגון שחיה, טיול קצר, או כדורעף חופים. במקום בית קפה קטן המגיש אוכל מקומי ושתיה קרה וחמה. משם 45 דקות של שיט מהיר חזרה, שהתבצע לשמחתי בקרבת חופיה הצפוניים של קוסמוי ואפשר להתרשם מהם (החופים Bophut ו-Maenam יפיפיים), חזרנו למזח בקוסמוי ולאחר רבע שעה כבר הייתי בחזרה במלון. בסך הכל יום נפלא שקצת נפגע מהגשם הכבד שירד בחלקים נכבדים ממנו. עוד ראוי לציין כי בתחילת השיט מוצע למטיילים כדור נגד בחילות (לא היה צורך) וכן במהלך כל השיט יש בסירה שתיה קלה חופשית (מים, קולה, פאנטה, ספרייט).

החוף המרהיב באי Wua Talap

יום חמישי 14/10 – מקוסמוי לבנגקוק

ארוחת בוקר ולשדה תעופה לטיסת בנגקוק איר בשעה 10:00. חשוב לציין ששעה זו לטיסה לבנגקוק היא שעה נפלאה כי היא מאפשרת מצד אחד לקום כמו בני אדם ולאכול ארוחת בוקר ומצד שני בשעה 12 בצהריים כבר להיות במלון בבנגקוק ולהישאר עם עוד שעות בילוי רבות. שדה התעופה של קוסמוי פסטורלי למדי. פשוט יפה. נראה כמו חלק מהטבע, כאשר הגייטים תחת כיפת השמים ולנוסעי חברת בנגקוק איר מוצעת ארוחה קלה ושתיה קרה וחמה חופשית. כאמור, בשעה 12 בצהרים כבר הייתי בחדרי במלון נובוטל כיכר סיאם בבנגקוק.

בנגקוק איר היא חברת בוטיק מעולה

שדה התעופה הפסטורלי של קוסמוי נמצא ממש בטבע

ההגעה משדה התעופה שבעבר יכלה להתבצע רק באוטובוס או במונית, ניתנת לביצוע בימים אלו גם ברכבת קלה וחדישה, בצורה קלה ומהירה ובמחיר מגוחך. לרכבת שני קווים: האחד, קו אקספרס ללא תחנות נוסע ישירות לתחנת Makkasan במשך 15 דקות. תחנה זו משרתת מצויין את מי שלן בפרטונם ויש בה חיבור לרכבת התחתית. הקו השני, קו הסיטי עוצר בשבע תחנות, כאשר באחרונה (Phaya Thai) יש חיבור לרכבת העילית. משך הנסיעה 30 דקות. מחיר הנסיעה בשתי הרכבות עומד על 15 באט בלבד. כך קרה, שמרגע היציאה מהטרמינל ועד להגעתי למלון נובוטל בכיכר סיאם חלפו להם פחות מ-40 דקות ונזל מכיסי סכום פעוט של 35 באט לרכבת מהשדה + שתי תחנות עילית. נוח ביותר ומומלץ בחום.

לאחר ההגעה למלון לא בזבזתי זמן ויצאתי מיד ל-MBK לתחילת מסע הקניות. ה-MBK מרוחק 200 מטר מהמלון. המלון עצמו נמצא 50 מטר מתחנת סיאם שמחברת בין שני קווי הרכבת העילית, קו סוקומוויט וקו סילום. מיקום מעולה. בסביבת המלון יש הכל, דוכנים, מסעדות, מסאג'ים ועוד. החדרים ברמה גבוהה, יש בריכה נהדרת בקומה הרביעית וארוחת הבוקר מצוינת.

מרכז הקניות MBK, כל מילה נוספת מיותרת

6 שעות ב-MBK ללא מנוחה הספיקו לי כדי לסיים את הקניות לאותו יום, מסאג' טוב ולאחריו נסיעה לבילוי לילה בקאוסן, שכל ביקור שלי בו מקפיץ לי מחדש את פיוז הנוסטלגיה. פשוט מקום קסום שתמיד כיף לחזור אליו. ניצלתי כמובן את ההזדמנות לשבת ולפטפט קצת עם החברים מהמרכז למטייל ציון, נדב ודיוויד וגם כדי להודות להם על השירות הנפלא שנתנו לי. ומשם, מסאג' ולישון.

יום שישי 15/10 – בנגקוק

את היום הזה הקדשתי ליום קניונים. התחלתי את היום במוסד האלקטרוניקה (הפחות ידוע לישראלים) Fortune Town. הקניון מלא בחנויות אלקטרוניקה, יותר נעים להסתובב בו מאשר ב-Pantip Plaza, הוא פחות ססגוני ונראה לי שגם קצת יותר יקר. המקומיים מעדיפים אותו על הפאנטיפ וגם הישראלים שחיים בבנגקוק (לפחות אלו שאני שאלתי). הקניון נמצא בצמוד לתחנת התחתית Phra Ram 9. למי שמעוניין, באותו בניין יש גם סניף של רשת הסופרים טסקו לוטוס.

משם לאחד הקניונים המרהיבים והיוקרתיים בעיר – האמפוריום. קניון זה נמצא בסוי 24 של רחוב סוקומוויט מזרחית לצומת אסוק ליד תחנת העילית Phrom Phong. הקניון בן 6 הקומות מאכלס כל מותג יוקרה שאתם יכולים להעלות על הדעת, בין היתר לואי ויטון, דיור, קרטייה, ורסצ'ה, קלווין קליין, שאנל, מונטבלן, רולקס ועוד. כמו כן, במקום סניף מדהים של רשת הספרים Kinokuniya, עם מבחר מפות ענק וכן סניף של רשת הספרים אסיה. כאשר הייתי בקניון הייתה בו תצוגה מדהימה (שנראית לי זמנית) של עולם הים, כולל בריכות רבות שהובאו למקום ועשרות אקווריומים שהציגו (כמעט) כל בעל חיים שחי בים או על קרקעיתו. זו הייתה תצוגה מרהיבה. הקניון מומלץ מאוד על תקן מוזיאון לקניות ולא כמקום שעושים בו קניות...

5 תחנות ברכבת העילית מערבה הביאו אותי להיכל קניות נוסף, סיאם פאראגון. מה לא נאמר על הקניון המפורסם והמרכזי הזה? אין לי הרבה מה להוסיף מעבר לעובדה שגם כאן לא עושים קניות, אלא רק מסתכלים... מחלקת הצעצועים המדהימה של כלבו פאראגון שנמצא בקניון שווה בהחלט ביקור, בייחוד עם ילדים וכן סוכנויות הרכב פרארי ומזראטי ששוכנות שם. בקומות 5-6 יש מתחם בידור ענק הכולל בין היתר 16 אולמות קולנוע כולל אולם Imax. נמצא בצמוד לתחנת סיאם של הרכבת העילית.

מרכז הקניות המפואר סיאם פאראגון

צמוד לקניון ממערב לו שוכן קניון סיאם סנטר, קטן יותר, צנוע יותר, עם דגש חזק יותר על אופנה לצעירים. זהו גם הקניון הראשון שהיה בכיכר סיאם לפני שנוספו לו כל אחיו הגדולים. עוד מערבה ממנו צמוד אליו הקניון השלישי של קבוצת סיאם (הקבוצה כוללת את שלושת קניוני סיאם וכן את האמפוריום) סיאם דיסקברי, שמאוד דומה במאפייניו לפאראגון ונמצא ממש בצומת של ה-MBK, באלכסון אליו.

חצי קילומטר מזרחה משם נמצא הסנטרל וורלד שספג מהלומה קשה בפרעות שהיו לפני מספר חודשים, הוא נשרף בחלקים גדולים ממנו ונפתח רק לאחרונה לאחר ששוקם במהירות. כלבו Zen שנמצא בצלע הדרומית שלו נשרף לחלוטין ועוד רחוק מלהיפתח בחזרה. גם קניון זה הוא אחד מהקניונים היוקרתיים וב-8 קומותיו יש כ-500 חנויות, 50 מסעדות ו-21 בתי קולנוע. חנויות שראויות לאזכור הן ToysRUs ואפילו קסטרו שלנו. במקום גם משטח החלקה על הקרח.

ממולו נמצא מוסד צנוע יותר Big C שמהווה אלטרנטיבה לקניות זולות. זהו שילוב של סופרמרקט ענק, כולל מחלקת ביגוד גדולה. גם מקום זה נשרף ועדיין לא נפתח מחדש.

מסאג' כפות רגליים מחזיר אותי לתלם והליכה של עשר דקות משם מובילה אותי לפאנטיפ פלאזה, היכל האלקטרוניקה והמחשבים, הנמצא בפרטונם. 7 קומות של אלקטרוניקה, מחשבים, גאדג'טים, צילום, סלולר, תוכנות ועוד. קחו בחשבון שתוכנות צרובות שתקנו לא בהכרח יעבדו והיזהרו מזיופים המוצגים לכם כאמיתיים. אני אישית בכלל ממליץ שלא לקנות שום דבר שאי אפשר לבדוק במקום שהוא עובד. ראוי לציון שכמה עשרות מטרים ממזרח נמצא קניון פלטינום המתמחה באופנה מקומית בלתי ממותגת ופשוט ויתרתי עליו כי הסתפקתי בביקור בו לפני חצי שנה, אבל יש בו סניפים של רשתות מזון כגון דנקין דונטס וסוונסנס.

מרכז הקניות פלטינום מתמחה בביגוד סיטונאי

אני חושב שאחרי הספק מרשים שכזה אפשר לסיים את היום, לא לפני שאעשה את המסאג' המסורתי לפני השינה.

יום שבת 16/10 – בנגקוק

יום שבת הוא יום השוק, שוק סופ"ש המפורסם של בנגקוק. אני יודע שהדעות חלוקות עליו. אני לא מפספס הזדמנות לבקר בו, למרות הצפיפות, למרות הריחות, למרות הלכלוך, בגלל האווירה, בגלל המגוון, בגלל המחירים. ההגעה לשוק באמצעות הרכבת העילית (תחנת Mo Chit) או התחתית (תחנת Kampaeng Phet), שלשתיהן תחנות במקום. השוק פעיל בעיקר בימי שבת וראשון, הוא מחולק ל-27 ביתני ענק (סקטורים), מקורים, כך שאין בעיה להסתובב בו בגשם. בשוק 15,000 דוכנים, מוכרים בו כל דבר שתעלו על דעתכם ומבקרים בו מידי יום קרוב לרבע מיליון מבקרים. ניתן לעשות אחלה הפסקה מהחום, מהלחות ומהצפיפות על ידי ביקור בקניון JJ הממוזג הנמצא בצפון השוק ומציע גם אוכל וקניות במחירים טובים המנסים להתחרות בשוק.

לאחר השוק נסעתי חזרה למלון, עשיתי צ'ק אאוט (ביקשתי עם חיוך ואישרו לי לעשות באיחור ללא תוספת תשלום) ומשם קפיצה קטנה ל-MBK להשלמות אחרונות של הקניות ולמסאג' בתוך הקניון (דרך אגב, בניגוד למצופה, מחירי המסאג'ים בתוך הקניון זהים למחירים בחוץ).

מרכז הקניות MBK נראה לעיתים כמו שוק ולעיתים כמו קניון

לשדה התעופה הגעתי עם מונית בעלות של 400 באט. הנסיעה לקחה (דרך כביש האגרה) כחצי שעה. הטיסה יצאה בזמן ומטוס ה-747 מאוד אכזב אותי מכיוון שהיה יותר צפוף מה-767 שהגענו איתו (או שבדרך לתאילנד הכל נראה ורוד ובדרך חזרה הכל שחור...). עוד דבר שראוי לציון היא העובדה שחברת אלעל מאוד לארג'ית בחריגות המטען ודי מתעלמת מהם. אני הייתי עם 12 ק"ג נוספים והדייל ציין כי אין בעיה למרות שהמטוס היה מפוצץ.

להתראות בטיול הבא!